הפעוט נולד ב-2013 בזמן שאמו הייתה נשואה לאחר, שאף נרשם במרשם האוכלוסין כאביו, בנוסף לבנם הראשון שנולד ב-2009. ביהמ"ש קבע שהחשש לממזרות גובר על השיקולים האחרים.
האם הגישה בשם בנה תביעה בבימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב בה ביקשה להצהיר על "האב הנטען" כאביו של הילד, וביקשה מזונות. היא טענה שבינה לבינו התפתח רומן בזמן ששניהם היו נשואים לאחרים, והיא נכנסה ממנו להריון. לדבריה, הוא תמך בהריון וליווה אותה בבדיקות לאורך הדרך.
לשאלות על דיני משפחה:
כנסו לפורום דיני משפחה
בשלב מסוים בעלה – האב "הרשום" – גילה על הרומן, וכחודשיים לאחר שהפעוט נולד עזב את הבית ולימים התגרש מהאם.
האם סיפרה שהאב הנטען היה בקשר עם הפעוט כמה חודשים עד שיום אחד הודיע שהבטיח לאשתו שלא יתראה איתם, ומאז הקשר נותק.
האב "הנטען" הצהיר שאינו מתכוון להכיר בקטין או להיות איתו בקשר. הוא לא הכחיש את הרומן אך טען שהאם קיימה קשרים דומים עם גברים נוספים, ואף סיפרה שההריון הוא מבעלה.
הבעל לשעבר ("האב הרשום") ביקש להמשיך את בירור התביעה. לעומתו, משרד הרווחה התנגד להמשך הבירור, מאחר שגילוי זהות האב לא ישרת את טובת הקטין, כיוון שהאב אינו מעוניין בקשר, ויחד עם זאת יסכן אותו בממזרות.
בימ"ש לענייני משפחה קבע בהחלטת ביניים שיש להמשיך את הבירור, גם אם שני "האבות" יתנכרו לקטין, מאחר שבכל מקרה זכותו של ילד לדעת מיהו אביו-מולידו. בימ"ש גם אימץ חוות דעת מומחית שסברה כי "הדינאמיקה של הסוד" תזיק לילד יותר מהידיעה.
תמיד יחוש חסר
האב הנטען ערער על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי, והשופט שאול שוחט קיבל את ערעורו. בדרך כלל, הסביר השופט, בירור אבהות חשוב מאד לגיבוש זהותו והתפתחותו של ילד. עם זאת, כל מקרה לגופו – יש להתחשב גם בטובת הילד ולא רק בחקר האמת.
ייתכנו מקרים שבהם דווקא מניעת הבירור משרתת את טובת הילד, במיוחד כשיש חשש גדול לממזרות, שעלולה למנוע ממנו ומכל צאצאיו להינשא על פי דין תורה.
השופט הבהיר שבכל מקרה ההכרעות המשפטיות לא יעלימו את תחושת ההפסד ופחיתות הערך של הילד ביחס לאחיו. אף פסק דין לא ישנה זאת. הקטין תמיד ייאלץ להתמודד עם גורלו ועם החסר באב טוב וחם.
בימ"ש לענייני משפחה ציין כי יש לתת לילד את יומו ולאפשר לאם לספר לו את סיפור חייו. השופט שוחט הסכים, אך העיר שהדבר לא חייב להיעשות דווקא דרך בית המשפט.
כל עוד שני "האבות" ימשיכו להפנות לו עורף, הבירור המשפטי לא ישפר את מצבו של הקטין. האם בכל מקרה תספר לו את "האמת שלה", בלי קשר להליך המשפטי או לתוצאותיו, מה גם שהספק אצל הצדדים לא ייעלם בהיעדר בדיקת אבהות.
עם כל הכבוד לצורך לחזק את האם בבניית סיפורו של הילד, החשש לממזרות גובר על כך, קבע השופט.
לכן, בסיכומו של דבר, השופט קיבל את הערעור ומחק את התביעה לבירור אבהות. בנוגע למזונות, נקבע כי הדיון יוחזר לבימ"ש לענייני משפחה, ויוגבל רק לראיות שאינן מעוררות חשד לממזרות – המוגדרות בבתי המשפט כראיות "מהמדרג הראשון" – קשריו של הילד עם אנשים, דעות פקידי הסעד והכל בהתמקדות על טובת הילד.
בסיום דבריו, השופט הפציר בצדדים "לעשות מאמץ עילאי" ולהגיע להסכם כלשהו שידאג לילד מבחינה כלכלית, ויחד עם זאת להיזהר מכתם הממזרות שעלול לדבוק בו "לדורי דורות".
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
- ב"כ המבקש: עו"ד אורנה גלברד
- ב"כ המשיבים: עו"ד איילה תל-פז, עו"ד דנית חשין, עו"ד הדס גרוסמן
* עו"ד לימור חלימי עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.