גבר הורשע בשלל עבירות לאחר שניהל מסכת של איומים והפחדות כלפי זוגתו לשעבר. אלא שבחלוף הזמן בשירות המבחן התרשמו שהנאשם השתקם, הפנים את חומרת מעשיו ועבר שינוי עמוק. המדינה התעקשה על מאסר בפועל, אך השופט חשב אחרת.
גבר ואישה הכירו וניהלו מערכת יחסים. בשלב מסוים ביקשה האישה לסיים את הקשר. האיש סירב לקבל את זה, והחל במסכת של איומים ומעקבים. הוא השאיר לה פתקים על הרכב, התקשר שוב ושוב ואף עקב אחריה.
לשאלות על הדין הפלילי:
כנסו לפורום פלילי של אתר פסקדין
שיחות הטלפון היו מזעזעות. האיש לא הרפה ודיבר בצורה מפחידה. "את תתחנני לעולמים, תבכי דמעות של דם", "לא תיפרדי ממני לעולמים אלא אם המוות יפריד בינינו" הם רק חלק מהדברים שהאיש המטיר על האישה במלל בלתי פוסק, מטריד ומאיים.
וזה לא קרה רק בטלפון. פעם אחת הוא התיישב לידה בבית קפה באמצע קניון, ושם אמר לה שיצית אותה ואת ילדיה ויקבור אותה חיה.
ב-2014 הוגש נגדו כתב אישום בבימ"ש השלום בראשון לציון. כמה חודשים לאחר מכן הגיעו הנאשם והמדינה להסדר טיעון, במסגרתו הוא הודה והורשע במספר עבירות של איומים, הטרדות ופגיעה בפרטיות.
בתחילה הוחלט להשאירו במעצר עד תום ההליכים, ורק לאחר עשרה חודשים והליכים שונים הוחלט לשחרר אותו למסגרת טיפולית.
הנאשם כינה את היחסים בינו לבין האישה "קשר ביזארי". לטענתו, הוא לא התכוון לממש את האיומים שלו, אלא דיבר מתוך תסכול ותחושת נבגדות. הוא הדגיש שבשום שלב לא נקט באלימות פיזית.
החודשים חלפו ובשירות המבחן התרשמו שהנאשם עבר דרך טיפולית ארוכה וקשה בהצלחה רבה, והמליץ להטיל עליו שירות לתועלת הציבור בלבד.
הנאשם ביקש להתחשב בהמלצת השירות ובשינוי וההפנמה שהתחוללו בו.
לכל אורך הדרך התנגדה המדינה לשחרור ממעצר. לאחר התסקיר, המדינה אמנם הפחיתה המדינה את דרישתה משלוש שנות מאסר לשנתיים, אך חזרה על טיעוניה בדבר חומרת המעשים ואף יצאה בטרוניה נגד שירות המבחן, שהתמקד לשיטתה רק בשיקולי שיקום.
"בלתי סביר ובלתי ראוי"
סגן הנשיאה השופט אברהם הימן פרש הבהיר שמעשיו של הנאשם חמורים. הוא התנהג באובססיביות ואיומיו היו מחרידים, הוא הפחיד את המתלוננת האומללה, שכל חטאה היה להיות איתו בקשר ואחר כך להפסיק אותו.
אלא שמכאן ואילך השופט חלק על המדינה. לטעמו, הנאשם אכן עבר שינוי עמוק. הנאשם לא פגע פיסית במתלוננת "ולו בשמץ", הזכיר השופט, ומאז ששוחרר ממעצר לא הפר את תנאי שחרורו ולא יצר שום קשר עם המתלוננת, ונראה שהפנים את מעשיו.
הנאשם היה עצור כעשרה חודשים – תקופה ארוכה שכבר מהווה עונש חמור במקרה שלו, המשיך השופט, ולאחר שחרורו עבר הליך טיפולי ארוך ומועיל ביותר.
"וכי מה תועיל ענישה פלילית מחמירה שיש עמה הסגת הנאשם אחור לאחר הליך שיקומי חיובי?" תמה השופט, וביקר את המדינה על עיקשותה בעניין. "אני סבור כי עמדת התביעה, מתעלמת באופן בלתי סביר ובלתי ראוי מעקרון חשוב ביותר בשיטתנו המשפטית – השיקום", הוסיף השופט.
תפקידה של התביעה אינו לנקום, המשיך השופט, ולעתים עליה לקחת בחשבון אינטרסים ציבוריים נוספים, מעבר לחומרת העבירה.
לכן, בסופו של דבר ולנוכח השיקום שעבר הנאשם, השופט החליט שלא להטיל עליו מאסר בפועל, וגזר עליו 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, 220 שעות שירות לתועלת הציבור, וכן פיצוי למתלוננת בסך 3,000 שקל וקנס על סך 500 שקל.
- ב"כ המאשימה: עו"ד איתי שמואלי
- ב"כ הנאשם: עו"ד אייזנברג
* עו"ד מנשה סלטון עוסק במשפט פלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין