לאחר שהצ'ק הופקד וחזר ביקש בעל הבית לממשו בהוצאה לפועל - ונדחה. "צ'ק ביטחון לא נותן למשכיר חופש מוחלט במילוי הסכום", כתבה השופטת
בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה של בעל וילה לביצוע צ'ק ביטחון שמסרה לו אישה ששכרה ממנו בעבר את הנכס. אחרי שהאחרונה עזבה את הבית באמצע תקופת השכירות, מיהר האיש למלא את צ'ק הביטחון בסכום כאוות נפשו והפקידו לבנק, אלא שהצ'ק חזר בהעדר כיסוי. ניסיונו לממש אותו בהוצאה לפועל נכשל אחרי שהשופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גרסת השוכרת לפיה אין לצפות ממנה להמשיך לגור בבית רווי ליקויים.
תחילת הפרשה ביוני 2018, אז חתמו הצדדים על הסכם שלפיו תשכור הנתבעת את הווילה של התובע בבית שמש לתקופה של שנתיים תמורת 9,500 שקל בחודש. במסגרת זו הם הסכימו שייערך בווילה שיפוץ אשר ינגיש אותה לאימה הנכה של השוכרת. במעמד החתימה מסרה השוכרת למשכיר צ'ק ביטחון פתוח, ללא סכום או תאריך.
תקופת השכירות באה לקצה מוקדם מהצפוי כשבאפריל 2019 עזבו השוכרת ומשפחתה את הווילה. המשכיר לא התמהמה, וכבר בחודש העוקב הפקיד את צ'ק הביטחון לחשבונו אחרי שמילא בו את שמו כנפרע, את מועדו ואת הסכום – 146,000 שקל. הצ'ק חזר ולכן המשכיר הגיש אותו לביצוע בהוצאה לפועל. לאחר שניתנה לשוכרת רשות להתגונן, הועבר הדיון לבית המשפט.
לטענת המשכיר, השוכרת נטשה את הווילה מבלי למצוא דייר חלופי כמתחייב בהסכם השכירות, ולכן הוא זכאי לפרוע את הצ'ק.
מנגד טענה השוכרת כי זמן קצר לאחר כניסתה לווילה התגלו בה ליקויים רבים, כך שלפי חוק השכירות והשאילה היא זכאית לעזוב את הווילה אף ללא התראה מוקדמת.
לא נטשה בפתאומיות
השופטת הירשפלד לא שוכנעה מהסבריו של המשכיר ביחס לסכום שנקב בצ'ק. בעוד שלטענתו הסכום מגלם כספים שהפסיד בשל השכרת הנכס בזול לאחרים אחרי עזיבת הנתבעת, בפועל הצ'ק הופקד כבר בסמוך לעזיבתה ולפני שהנכס הושכר לאחרים, כך שבאותו מועד הוא לא יכול היה לדעת כמה כסף הפסיד.
בנוסף, המשכיר סיפר שכלל בסכום את עלות השיפוץ וכן פיצוי על עוגמת נפש. השופטת מתחה עליו ביקורת נוקבת: "התובע לא היה רשאי למלא את הצ'ק בסכום ככל העולה על רוחו ולכלול בו גם פיצוי עצמי בגין עוגמת נפש או החזר של שיפוץ שמעולם לא הוסכם שיוחזר לו". לדבריה, "שיק בטחון שניתן במסגרת הסכם שכירות אינו נותן בידי המשכיר חופש מוחלט במילוי סכומו ועליו לפעול לא רק בהתאם להוראות החוזה, ככל שקיימות, אלא גם בתום לב".
בנסיבות אלה העדיפה השופטת את גרסת השוכרת, שאף גובתה בחוות-דעת מקצועית, כי יצאה מהווילה בשל ליקויים רבים כמו רטיבות והעדר בידוד בגג, אשר הפכו אותה ללא ראויה למגורים.
בתוך כך נדחתה גרסת המשכיר שהשוכרת "נטשה בפתאומיות", שכן האחרונה הציגה תכתובות מזמן אמת בהן התלוננה בפניו על הליקויים בעוד שהוא בחר להתעלם ממנה פעם אחר פעם. השופטת הדגישה שהתובע לא ניסה להפריך את ראיות ההגנה באמצעות הגשת תכתובות או חוות-דעת סותרת, והדבר אומר דרשני.
לסיכום קבעה השופטת שהתובע הפר את חובותיו כמשכיר כשהתעלם מפניות השוכרת בנוגע לליקויים, ובכך שעם עזיבתה מיהר למלא ולהפקיד את צ'ק הביטחון בסכום שאינו עולה בקנה אחד עם ההרשאה שקיבל. לפיכך, תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,775 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד עמית גוזלן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד בנימין מזר
עו"ד עוזי דורי
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין