הרפורמה בעבירות רצח והריגה: מה השתנה?

לפני קצת יותר משנה נכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין ששינה את הגדרות עבירות ההמתה באופן שעונה על קשת רחבה יותר של מקרים. מהם יסודות העבירות החדשות ואילו הבדלים יש בענישה?

עבירות ההמתה הן הקשות ביותר בספר החוקים, שכן הן מסתיימות במותו של אדם. ההבדל המרכזי בין עבירות ההמתה השונות הוא ביסוד הנפשי אשר מוביל לפערים משמעותיים בחומרת הענישה בין עבירה לעבירה.

בעבר היו מוכרות בארץ רק שלוש עבירות המתה קלאסיות: גרימת מוות ברשלנות, הריגה ורצח.

הגדרת עבירת ההריגה הייתה רחבה מאוד וכללה כמעט כל מעשה שגרם למותו של אדם במחשבה פלילית, ולא עונה להגדרה המצומצמת של רצח.

מציאות זו הובילה למצבים מעוותים שבהם נאשמים בעבירות המתה בנסיבות מחמירות זכו לענישה קלה יותר (שאינה מאסר עולם כמו ברצח) וגם הכתם המוסרי שדבק בהם היה פחות חמור, מה שגרר ביקורת רחבה.

ב-2019, בעקבות רפורמה בעבירות ההמתה, שונה חוק העונשין וכיום יש מדרג רחב יותר של עבירות. להלן תובא סקירה שלהן בהתאם לדרגת החומרה.

גרימת מוות ברשלנות

חוק העונשין מגדיר את עבירת גרימת המוות ברשלנות באופן הבא: "הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים".

מדובר בעבירת ההמתה ה"קלה" ביותר בין עבירות ההמתה והיא כרוכה בהפרת חובת זהירות שהיה על הממית לעמוד בה. 

עבירה זו נמצאת בתחום "אפור" אשר כרוך בהגדרת סטנדרט של זהירות ומושגים כמו "האדם הסביר" ולכן ייצוג על ידי עורך דין מקצועי הוא חשוב ויכול להביא להפחתה משמעותית בחומרת העבירה ואף לזיכוי.

המתה בקלות דעת

עבירת ההמתה בקלות דעת מוגדרת כך: "הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים".

עבירה זו, אשר נוספה ברפורמה, מבדילה בין שני מצבים של יסוד נפשי של פזיזות: אדישות וקלות דעת. קלות דעת מוגדרת כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן. במילים פשוטות יותר, אדם אשר מבצע מעשה מסוים ונוטל סיכון בלתי סביר תוך שהוא יודע שהתוצאה (מוות) יכולה להתרחש אבל מקווה למנוע אותה.

מדובר בעבירה חדשה שההבדל בינה לבין גרימת מוות ברשלנות הוא מינורי כך שיש חשיבות עצומה לבחינה מדוקדת ויסודית של נסיבות התיק מצד ההגנה, שעשויה במקרים מתאימים להביא להפחתת העונש או לזיכוי. 

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת

גם זו עבירה שנוספה ברפורמה. עבירת ההמתה בנסיבות של אחריות מופחתת מתבצעת תוך יסוד נפשי של אדישות או כוונה (אותו יסוד נפשי של רצח), רק שהנסיבות האופפות את ההמתה מביאות לכך שהעונש נמוך יותר ולעיתים אף נמוך משמעותית. העונשים בעבירה זו נעים בין 15-20 שנות מאסר.

בין הנסיבות המקלות ניתן למנות: המתה של מי שגורם למצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה בממית או בן משפחתו, קינטור (בתכוף לאחר התגרות המומת בממית), הפרעה נפשית אך כזו שאינה שוללת לגמרי את האחריות וכאשר ישנה קרבה לסייגים שנקבעו בחוק לנשיאה באחריות פלילית.

רצח

זו הגדרת עבירת הרצח כיום: "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם".

מדובר באחד השינויים המשמעותיים ביותר של הרפורמה. אם בעבר היה צריך להוכיח יסוד נפשי של תכנון, כיום ניתן להרשיע ברצח גם מקרים בהם היסוד הנפשי הוא של אדישות, כשלא הייתה כוונה מפורשת מוקדמת להרוג את הקורבן.

שינוי נוסף נוגע לעונש. בעבר העונש על רצח היה מאסר עולם חובה וכיום מאסר עולם (שעומד על 20 שנה לכל היותר) הוא העונש המירבי ויש לבית המשפט שיקול דעת. 

רצח בנסיבות מחמירות

זוהי העבירה החמורה ביותר בעבירות ההמתה ובעבירות האלימות. כיום, בסיס עבירת הרצח בנסיבות מחמירות זהה לעבירת הרצח, אך בתוספת נסיבות מחמירות.

העונש אשר יוטל על הנאשם יהיה מאסר עולם בלבד. בין נסיבות אלו ניתן למצוא (הרשימה אינה סגורה): רצח בכוונה תחילה, רצח של עד, רצח ממניע של גזענות, רצח כמעשה טרור, רצח תוך יצירת סכנת חיים של אדם נוסף חוץ מהקורבן, לאחר התעללות ממושכת בקורבן ועוד.

ניהול תיק בעבירת המתה

בכל מקרה של אישום בעבירת המתה פנייה לעורך דין מקצועי היא חשובה ביותר. עורך הדין יעמוד על נסיבות ביצוע העבירה, אפיונה כעבירת המתה, רף חומרתה של העבירה והאם רף הראיות הקיים בכלל מספיק להרשעה. עורך דין מקצועי יעבור באופן מדוקדק על התיק, החוק והפסיקה הרלוונטית ולעיתים אף יבצע חקירה משל עצמו תוך איסוף ראיות חשובות שנותרו ללא טיפול של גופי התביעה ויכולות לסייע.

* עו"ד נורית מעטוק עוסקת בדין הפלילי. יוצאת פרקליטות מחוז הדרום ועוזרת משפטית לשעבר בבית המשפט השלום בעניינים פליליים. לקוחות משרדה מקבלים שירות מקצועי ומכבד וייצוג משפטי מקצועי שמתחשב הן בלקוחות והן בנסיבות התיק.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין