צעיר שנפגע בידו טופל בידי רופא משפחה שלא אבחן נכונה את מצבו. לימים הוא נותר עם אחוזי נכות והגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא והמרפאה. ביהמ"ש קיבל את התביעה ופסק לו פיצוי משמעותי.
הצעיר, תושב מחנה הפליטים שועפט, הגיש בשנת 2009 תביעת רשלנות רפואית נגד מרפאת "ח'שאן מדיקל סנטר" שבמחנה והרופא שטיפל בו לאחר שנפגע בתאונת עבודה.
הטיפול הרפואי היה רשלני?
פנו ל - עורך דין רשלנות רפואית
התאונה התרחשה בשנת 2006, כשהתובע, אז נער בן 17, נפל במהלך עבודות גיזום ונפגע בידו. רופא משפחה שבדק אותו במרפאה שלח אותו לצילום רנטגן, ולאחר שלא אבחן דבר מה חריג, שלח את התובע לביתו.
כחצי שנה לאחר מכן, חש התובע כאבים בידו והגיע לבדיקה אצל אורתופד. זה שלח אותו למיון, שם התגלה כי מזה חצי שנה סובל התובע משבר בשורש כף היד והוא עבר ניתוח איחוי, שלאחריו נותר עם נכות קלה.
בתביעה התובע טען כי נגרם לו נזק רפואי וכספי כתוצאה מכך שהרופא כשל באבחון השבר.
בית החולים והרופא טענו שהתובע קיבל טיפול הולם: הרופא בדק אותו והפנה אותו לצילום. למרבה הצער, הרופא טעה בפענוח, אולם לא כל טעות נחשבת באופן אוטומטי לרשלנות.
הרופא עצמו טען כי הוא ביקש מהתובע לחזור אליו עם טופס לביטוח לאומי וחשב שאז יבצע בו בדיקה נוספת. התובע לא שב למרפאה ולכן הניח שמצבו השתפר ולא אירע לו נזק.
לטענתו, הוא גם אמר לתובע שאם היד תתנפח ותמשיך לכאוב עליו להתייצב במרפאה והפנה אותו לאורתופד. הרופא, שהודה כי אין לו הסמכה ישראלית לעסוק ברפואה, הוסיף כי לא חשד שנגרם לתובע שבר כיוון שהגיע אליו מחויך ושמח ונראה שאינו סובל מכאבים עזים.
הנתבעים טענו בנוסף כי התובע אחראי לנזקיו שכן זלזל בהוראות הרופא ונמנע מלחזור למרפאה אף שלטענתו סבל מכאבים. עוד טענו הנתבעים, כי התובע היה צריך לתבוע גם את המעסיק ומשלא עשה זאת, ככל שייפסק לו פיצוי, יש להפחיתו בשל כך.
לא מומחה ולא מוסמך
השופטת עירית כהן מבית משפט השלום בירושלים קיבלה את התביעה וקבעה שהרופא והמרפאה התרשלו. הרשלנות נבעה מעצם העובדה שהתובע לא זכה לטיפול מתאים, שכן טופל על ידי רופא כללי, שאינו מומחה באורתופדיה, ואפילו לא הוסמך לרפואה בישראל.
בנוסף, קבעה השופטת, הרופא לא תיעד את הביקור של התובע: לא רשם את תלונותיו, לא ציין את נסיבות הפגיעה וגם לא את ממצאי הבדיקה הרפואית.
בהיעדר תיעוד או אינדיקציה אחרת, החליטה השופטת שהיא אינה מאמינה שהתובע הופנה לאורתופד והוסיפה שהרופא התרשל גם בכך שלא הזמין את התובע לבדיקה נוספת. ההזמנה לחזור עם טופס לביטוח לאומי, הבהירה השופטת, אינה הזמנה לבדיקה.
השופטת קבעה כי הרשלנות היא שגרמה לנזקי התובע ועל הנתבעים לשאת באחריות המלאה למחדליהם. בתוך כך, השופטת דחתה לחלוטין את טענת האשם התורם, כמו גם את הטענה שהיה על התובע לתבוע גם את המעסיק. בעניין זה הבהירה השופטת, כי זו זכותו של התובע להחליט ממי הוא רוצה להיפרע.
באשר לגובה הנזק נפסק כי התובע – שנותר עם 7.5% נכות – זכאי להפסדי שכר ופנסיה, פיצוי על כאב וסבל וכן החזר הוצאות ועזרת הזולת ובסך הכל 153,200 שקל. הנתבעים, אם כך, יצטרכו לשלם לתובע סכום זה בניכוי התגמולים שקיבל מביטוח לאומי. בנוסף ישלמו הנתבעים שכ"ט עו"ד של 50 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד עלא עזאיזה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ח'ליל ג'רייס ג'דעון
* עו"ד סיגל רייך-הלל עוסקת ברשלנות רפואית
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין