בית הדין לעבודה בירושלים מינה מומחה מטעמו שסבר כי המלצת רופאה האישי של האישה לשמירת היריון ממושכת הייתה נכונה. לאור האמור ומאחר שבית המשפט לא נוטה לחרוג ממסקנות המומחים מטעמו, קיבל בית הדין את תביעת היולדת וקבע כי היא זכאית לתשלום הגמלה.
בהתאם להמלצות רופאה האישי שהתה האישה בשמירת הריון החל ממאי 2013 ועד לסוף אוקטובר אותה שנה. המלצת הרופא התבססה על הריונותיה הקודמים של האישה שאחד מהם הסתיים בניתוח קיסרי דחוף והשני כלל לא התפתח והאישה הפילה. בהיריון הנוכחי הופיעו צירים מוקדמים, הכוללים דימום וכאבים ולפיכך המליץ הרופא על שמירת הריון ממושכת.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין ביטוח לאומי
לאחר הלידה הגישה האישה תביעה לביטוח הלאומי וטענה כי היא זכאית לגמלת שמירת היריון עבור התקופה האמורה. הביטוח הלאומי סבר כי תקופת שמירת ההיריון בה האישה שהתה בפועל הייתה מוגזמת ולא התבססה על בדיקות רפואיות מספקות, לכן אישר לה את הגמלה החל ממאי ועד לחודש יולי בלבד.
באפריל 2014 הגישה האישה ערעור על קביעת הביטוח הלאומי בפני בית הדין האזורי לעבודה.
בית הדין מינה מומחה מטעמו. המומחה צידד בגישת רופאה האישי של האישה, והסביר כי מדובר בהיריון בסיכון גבוה עקב ניתוח קיסרי קודם, דימום וכאבים, וחשד ללידה מוקדמת. חוות דעתו התבססה על צילומי האולטרה-סאונד שנערכו לאישה לפיהם ייתכן כי הייתה בעיה בדופן הרחם בעקבות הניתוח הקיסרי שעברה בלידה הקודמת.
המומחה טען שלדעתו המשך עבודתה של האישה יכול היה לסכן אותה או את העובר שלה, וההמלצה על שמירת ההיריון הייתה מוצדקת.
הביטוח הלאומי התנגד לחוות הדעת וטען כי לא צורף שום מסמך רפואי המעיד על היפרדות השלייה, וקביעת המומחה אינה מבוססת על מספיק ראיות המצדיקות את קבלת התביעה. לדעת המוסד אין משמעות לאופן שבו התפתחו הריונותיה הקודמים של האישה, והיריון זה היה שגרתי וללא סיכון מיוחד המצדיק גמלה.
לטענתו, גם המומחה ציין כי נדיר להבחין בהיפרדות שלייה, אלא כשהיא גדולה ביותר, במיוחד כשאצל המבוטחת היה מדובר בשלייה אחורית גבוהה.
אין פגם
השופטת רחל בר"ג-הירשברג הסבירה כי לפי ההלכה יש להתייחס לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין כ"אורים ותומים". לכן ככלל בית הדין לא נוטה לסטות מקביעותיו, אלא במקרים חריגים בהם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לפעול כך.
במקרה זה, קבעה השופטת, הביטוח הלאומי לא הצליח להצביע על פגם עובדתי או משפטי כפי שנדרש ממנו, למעט טענתו שהמומחה מטעמו סבור אחרת.
משכך אימצה השופטת בר"ג-הירשברג את חוות דעתו של מומחה בית המשפט וקיבלה את התביעה. נפסק כי האישה זכאית לתשלום הגמלה לשמירת היריון עבור כל התקופה שתבעה.
- ב"כ התובעת: עו"ד איילת אשל
- ב"כ הנתבע: עו"ד ענבל לש
* עורכת דין סימונה גולדמן מימון עוסקת בדיני ביטוח לאומי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין