עסקה לרכישת משק במושב בצפון הארץ הגיעה לפתחו של ביהמ"ש לאחר שהמוכרים סירבו להשלימה, בטענה שלא קיבלו את כל הכסף בזמן. נשיא המחוזי בנצרת הורה על אכיפת החוזה, לאחר שהשתכנע כי המוכרים הם שהכשילו את העסקה.
בשנת 2014, זוג צעיר התעניין ברכישת משק במושב בצפון הארץ, שהיה רשום באותה עת על שם קטין. אביו של הקטין ניהל איתם מו"מ, שבסופו הצדדים חתמו על זכרון דברים למכירת הנכס תמורה כ-1.15 מיליון שקל.
בזיכרון הדברים נכתב כי הקונים יקבלו את החזקה בנכס לאחר שישלמו את כל הכסף, אך בפועל הם עברו לגור בנכס מיד עם החתימה על זיכרון הדברים.
זמן מה לאחר מכן נחתם חוזה. עד לחתימתו, הקונים שילמו 758,000 שקל, ובהמשך הוסיפו 30,000 שקל נוספים. יתרת התשלום עמדה על 350,000 שקל.
את היתר הם התכוונו לשלם באמצעות משכנתא. לשם כך ביקש מהם הבנק מסמכים שונים, ובהם אישור על תשלום מיסים, דמי הסכמה לרמ"י ועוד.
בנקודת זו פרץ סכסוך בין הצדדים, כיוון שאבי הקטין סירב למסור לקונים את המסמכים שביקש הבנק, מסמכים שעל מנת להמציאם היה צריך לשלם מס שבח ודמי הסכמה. הוא תירץ את סירובו בכך שבני הזוג צריכים לשלם לו את יתרת התמורה לאלתר), בלי כל קשר למשכנתא.
הזוג פנה אל ביהמ"ש בתביעה לאכיפת החוזה ותשלום פיצויי הפרה, בטענה שהנתבע הפר את החוזה.
המוכר-הנתבע הגיש תביעה נגדית, בה ביקש להימנע מאכיפת החוזה ואף תבע פיצויים על הפרתו וכן דמי שכירות מאז המועד שבו התובעים אוחזים בנכס.
הוא טען, בין היתר, כי על פי החוזה היה על התובעים לשלם לו 350,000 שקל נוספים עד תאריך מסוים באוגוסט 2015, והם לא עשו זאת.
בתוך כך התעוררה גם מחלוקת עובדתית לגבי כניסת התובעים לנכס. התובעים טענו כי מסירת החזקה נעשתה בהסכמה, בעוד שהנתבע טען כי התובעים פלשו לנכס ומחזיקים בו שלא כדין.
התחייב לעשות מה שצריך
נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת, השופט ד"ר אברהם אברהם, השתכנע כי התובעים אכן קיבלו את החזקה בנכס בהסכמת האב אותו כינה "אדם דומיננטי ביותר".
השופט אף הגיע למסקנה שהאב התעקש שהתשלום ייעשה מיד וללא סיוע הבנק, כנראה משום שהחליט שהעסקה אינה כדאית לו, ולכן פשוט לא רצה בה יותר.
השופט פירט את סעיפי החוזה הרלוונטיים והסביר כי האב הסכים לכך שהתובעים יממנו את התשלום באמצעות משכנתא. בכך שלא מסר להם את המסמכים שביקש הבנק, הוא זה שהפר את החוזה, ולמעשה הכשיל את המשכנתא ומנע מהתובעים את האפשרות לשלם.
בהקשר זה השופט העיר כי החוזה נוסח באופן קלוקל וחסר, אולם למרות זאת, מתוך ההסכמה לממן את התשלום האחרון על ידי הלוואה, ניתן לגזור את חובתו של הנתבע לעשות הכל (בגבולות הסביר והנהוג) על מנת שהתובעים יקבלו את ההלוואה.
בסיכומו של דבר, השופט הורה על אכיפת החוזה וקבע כי הנתבע ישלם לתובעים 125,000 שקל – פיצויי ההפרה המוסכמים בחוזה – בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אליעד שחם
- ב"כ הנתבע: עו"ד אשרף שדאפנה
עו"ד עובדיה סלמה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין