הצעת חוק - איסור הטלת עונש מאסר על נאשם בלתי מיוצג

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - איסור הטלת עונש מאסר על נאשם בלתי מיוצג) התשס"ה-2005

אושרה לקריאה ראשונה הצעת החוק שהוגשה ע"י חברי הכנסת יצחק לוי, אתי לבני ומיכאל איתן, לפיה לא יוטל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג ע"י עורך דין. ע"פ הצעת החוק, המקרים היחידים בהם יהיה בית המשפט רשאי להטיל על נאשם בלתי מיוצג עונש של מאסר בפועל, הם כאשר הנאשם ויתר על זכותו להיות מיוצג, לאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו למינוי סניגור, את משמעות הייצוג ואת הסיכונים הכרוכים בניהול משפט ללא סנגור.

ע"פ הצעת החוק, נכון להיום מספר הנאשמים הבלתי מיוצגים הנשלחים למאסר עומד על מאות אחדות בשנה.

כאשר הנאשם אינו מיוצג על ידי סניגור, קיים חשש כי הרשעתו אינה בהכרח תוצאה של צדקת עמדת התביעה, אלא של יכולתו העדיפה של התובע לנהל את המשפט, על פני נאשם שאינו מיומן. בנסיבות אלו, קיומו של סניגור מטעם הנאשם, הוא תנאי הכרחי להשוואת מאזן הכוחות בין הצדדים במשפט.

מחקר שערכה הסניגוריה הציבורית באוגוסט 2003, בשיתוף עם הנהלת בתי-המשפט ועם לשכת עורכי-הדין, הציג ממצאים חמורים ביותר באשר להיקף התופעה של היעדר יצוג לנאשמים בבתי-משפט השלום: ממצאי המחקר מצביעים על שיעור ייצוג משביע רצון במרכז הארץ (77% במחוז תל-אביב ו-85% במחוז מרכז), אך על שיעור ייצוג נמוך משמעותית במחוזות הצפון והדרום (54% אינם מיוצגים!) .

במסגרת נתונים שפירסמה הסנגוריה הציבורית (10.3.04), נאמר כי אמנם, לשופטים נתונה סמכות למנות מיוזמתם סניגור גם למי שאינו זכאי לכך ע"פ חוק, אם קיים חשש ממשי לעיוות דין, וכן קיימת הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה לתביעה הכללית לבקש מבית-המשפט למנות סניגור לנאשם בלתי מיוצג כל אימת שבדעתה לעתור למאסר בפועל, אולם, סמכות זו הינה סמכות שבשיקול דעת, המופעלת באופן בלתי אחיד. הדבר מביא לפערים משמעותיים בשיעורי הייצוג במחוזות השונים.

התוצאה היא כי על אף כל "שסתומי הבטחון", עדיין נשלחים למאסר בפועל נאשמים שאינם מיוצגים.

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - איסור הטלת עונש מאסר על נאשם בלתי מיוצג) התשס"ה-2005

למדור פלילי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.