הצעה בדבר תובענות בסדר דין מהיר

הצעה בדבר תובענות בסדר דין מהיר

מאת ערן טאוסיג, עו"ד

לאחרונה יצאה תחת ידי משרד המשפטים הצעה בדבר התקנת תקנות סדר הדין האזרחי )תובענות בסדר דין מהיר(.

הצעה זו באה להוסיף לתקנות סדר הדין האזרחי פרק נוסף הקובע הליך מהיר לדיון בתובענות עד 50,000 ש"ח וכן בתובענות שבעלי הדין הסכימו לדון בהם במסלול זה.

הצעה זו הוכנה, בין היתר, על בסיס הצעה של ועדת משנה בראשות הנשיא גורן ועל בסיס המצב והלקחים שהופקו במדינות זרות, ובפרט דו"ח לורד וולף שיצא באנגליה ולפיו חוקקו שם תקנות דומות לאלה המוצעות בארץ.

יש לציין, כי בארץ קיים בתחום דיני העבודה הליך המכונה "דיון מהיר". הליך זה מוגבל בעיקר בסכום של כ17,700- ש"ח בלבד, ויכול לדון בו גם רשם.

להלן עיקר ההסדרים הכלולים ההצעה:

1. כבר בכתב התביעה יצורפו תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין לשם אימות הנטען. כמו כן, יצורפו כל המסמכים עליהם מסתמכים הצדדים בכתבי הטענות. עיקרון זה נהוג, בין היתר, במשפט הפרוצדורלי הגרמני.

2. בתביעות בסדר דין מהיר אין אפשרות להגיש כתב תשובה, הודעה לצד שלישי או תביעה שכנגד. מצב דומה קיים כיום בתביעות בבית המשפט לענייני משפחה.

3. תצהירי עדות ראשית של העדים יוגשו עד 45 יום לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון. תצהירים אלה יוגשו ע"י 2 הצדדים באותו מועד.

4. מועד לדיון בתובענה ייקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה או מהמועד האחרון להגשתו.

5. בית המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית לא יאוחר מעשרים ימים ממועד כתב ההגנה או מהמועד האחרון להגשתו. השופט הדן בישיבה המקדמית יהיה, ככל הניתן, שופט אחר מהשופט הדן בתובענה.

6. בקשת ביניים תישמע בע"פ במהלך הישיבה או תוגש בכתב בהתאם לאמור בתקנה 241)א(.

7. הדיון בתובענה יסתיים תוך יום שיפוט אחד. לא יידחה המועד לדיון ביותר משבעה ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט.

8. עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר תוך 7 ימים ייתן בית המשפט פסק דין. פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי אא"כ יסבור בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

לטעמי )בכל הכבוד הראוי(, הן הקונספט הטמון בבסיס ההצעה והן חלק מההסדרים הספציפיים שצוינו לעיל, הם בעייתיים.

לגבי עצם הקונספט הטמון בהצעה: ראשית, מדוע לבזבז זמן שיפוטי יקר דווקא על תביעות זעירות כל כך במקום לייחד אותו לנושאים שמעצם מהותם עולה הצורך לסיים אותם בדחיפות.

למשל: תביעות פינוי, צווים זמניים, תביעות בסד"מ שניתנה בהם הרשות להתגונן ועוד.

שנית, התקנות שהותקנו באנגליה בהתאם לדו"ח הלורד וולף הן חדשות לגמרי. אולי עדיף יהיה להמתין ולראות כיצד הדברים יתפתחו שם ורק אז, לאור הלקחים שיופקו שם, לנסות ליישם אצלנו.

לגבי ההסדרים הספציפיים דלעיל: נראה כי הסכום של 50,000 ש"ח הוא נמוך מדי וגם באנגליה הסכום גבוה יותר )גם אם במעט בלבד(.

הגשת תצהירי עדות ראשית יחד עם כתב התביעה בעייתית ביותר, כי בעת הגשת כתב התביעה לא ברור עדיין על מה יהיה גדר המחלוקת בין הצדדים. כמו כן, כאשר מרבית העבודה במשרדי עורכי הדין תעשה עם הגשת כתבי הטענות, יהיה קשה יותר להגיע לפשרות ותיקים רבים יותר ימשכו עד למתן פסק דין, ואז יצא שכרנו בהפסדנו.

גם ההסדר לפיו שני שופטים שונים יישבו בדין בתיק כה קטן נראה בעייתי וגם אינו קיים בתקנות המקבילות שחוקקו לאחרונה באנגליה.

דומה, שאין זה ראוי למנוע הגשת תביעה שכנגד והודעה לצד שלישי - הדבר יגרום להליכים שיתנהלו במקביל ולקיפוח זכויות של בעלי הדין. גם הגשת תצהירי עדות ראשית של עדי הצדדים בו זמנית )ולא קודם התובע ואחריו הנתבע( היא בעייתית ומקפחת הן את זכויות הצדדים ואת ההגעה לחקר האמת - כיצד יוכל הנתבע לדעת מה יאמרו עדי התביעה וכיצד יוכל לסתור את עדותם ?!

הדבר גם עלול להגדיל את הצורך בהבאת עדי הזמה, דבר שיסרבל את ההליך במקום לקצר ולפשט אותו.

בנוסף, לא ברור מההצעה, מה יהיה לגבי תביעות בסדר דין מקוצר שהועברו לפסים רגילים ושמתאימות לסכום האמור לעיל.

ולא פחות חשוב - הנמקה תמציתית בפסק הדין היא בעייתית ביותר ופוגעת ביכולתו של הצד המפסיד לערער לבית המשפט בערכאה דלמעלה. מעבר לכך, חשוב גם שהצדדים יידעו מדוע ניתנה החלטה כפי שניתנה, ושלא תיווצר תחושה של שרירותיות בפסקי הדין.

לגבי המועדים למתן פסק הדין ולסיום הדיון בתיק - כידוע קיימים מועדים לעניין זה גם בחקיקה הקיימת, אך בית המשפט אינם עומדים בהם כבדרך קבע. לפיכך, דומה שקביעת מועדים כה קצרים )7 ימים למתן פסק דין( תביא למצב של הפיכתם לאות מתה.

לסיכום, נראה לנו כי בעניין זה החיפזון הוא מן השטן, וכי כדאי יהיה להמתין וללמוד תחילה את לקחי הניסיון האנגלי ורק אז להתקין תקנות מתאימות בנושא.

הכותב הינו עו"ד במשרד מ. טאוסיג, עוסק בנזקי גוף )ת. דרכים ורשלנות(, משפחה וירושה ובתחום האזרחי - כללי.

הכותב הוא חבר בועדת חקיקה: סד"א וראיות של לשכת עורכי הדין ומשמש גם כראש תחום .PSAKDIN.co.il סד"א וראיות באתר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.