עובד תבע את המעסיק שלו לשעבר על הפצת לשון הרע בקרב מעסיקים פוטנציאליים, לאחר שהוקלט אומר שהעובד מעשן סמים בשעות העבודה. העובד הוכיח שההקלטה לא הייתה האזנת סתר אסורה, ולפני שבוע ימים תביעתו התקבלה. המעסיק ישלם לו 30,000 שקל.
התובע עבד למשך תקופה קצרה במשרד פרסום נדל"ן, וביוני 2013 פוטר בטענה שאינו עומד ביעדי המכירות. בין העובד למנכ"ל משרד הפרסום התגלעו מחלוקות בנוגע לזכויות הסוציאליות המגיעות לו עם סיום עבודתו, ובינואר 2014 העובד תבע את החברה בנושא.
נפגעת מלשון הרע?
פנה ל- עורך דין לשון הרע
תביעה זו הולידה סכסוך אחר לגמרי, בעקבות טענה שהעלה מנכ"ל המשרד, ולפיה פיטר את העובד משום שהוא נוהג לעשן ג'וינטים.
טענה זו העלתה בלב העובד התובע חשש שהבוס שלו לשעבר מפיץ עליו שמועות גם בקרב גורמים אחרים, והוא החליט לבדוק זאת. הוא פנה אל מכרה וביקש ממנה שתציג עצמה כמנהלת כוח אדם שמעוניינת לברר על אודותיו כעובד.
השיחה, שהתקיימה ביוני 2014, הוקלטה ובמהלכה נשמע המנכ"ל מספר כי התובע עישן מריחואנה בשעות העבודה ומעבר להן, וזה היה הטריגר לפיטוריו.
בהתבסס על תמלול ההקלטה, באוקטובר אותה שנה הגיש העובד תביעה נוספת, הפעם לפיצוי על הוצאת דיבה מהמנכ"ל.
המנכ"ל-הנתבע הודה בדברים שהוצגו בתמלול השיחה אך טען כי הוא מוגן מפני לשון הרע: ראשית, הדברים שמסר נכונים. שנית, ההקלטות עצמן לא קבילות משום שהן מהוות האזנת סתר אסורה.
"מעשן ג'וינטים" זו התבטאות חמורה
השופטת שרון אלקיים דנה בתחילה בסוגיית האזנת הסתר וקבעה כי הקלטת השיחה הייתה חוקית.
השופטת קבעה כי מספיק שצד אחד לשיחה ידע שהיא מוקלטת כדי לעמוד בתנאי חוק האזנת סתר (עניין שכיום מנסה שר התקשורת נתניהו לשנות ומעורר בכך זעמם של עיתונאים, שוטרים וחוקרים פרטיים), והוכח כי ידידתו של התובע ידעה על ההקלטה.
בשלב השני קבעה השופטת כי הדברים שאמר המנכ"ל מהווים לשון הרע בדרגת חומרה גבוהה, ובתוך כך דחתה את טענתו כי הוא חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי".
"אין ספק כי התבטאות לפיה אדם מעשן סמים/ג'וינטים הינה התבטאות חמורה, לא כל שכן כאשר ההתבטאות אף מייחסת עישון בשעות העבודה, והיא עשויה להביא להשפלתו או לעשותו למטרה לבוז מצד הבריות. על אחת כמה וכמה כשהאמירה כלל אינה נכונה" כתבה השופטת בפסק הדין והוסיפה: "ההתבטאות אף עשויה להביא לפגיעה במשלח ידו של התובע, שכן ישנם מעסיקים [ש]לא ירצו להעסיק עובד המשתמש בסמים במסגרת עסקם, כאשר יש לזכור כי שימוש בסמים אף מהווה עבירה פלילית".
השופטת הוסיפה שאינה מאמינה לגרסת הנתבע בנוגע לעישון הסמים ולכן מבחינתה זו לא אמת, וניגשה לדון בסכום הפיצוי שהנתבע ישלם על אמירותיו.
בין השיקולים ששקלה בעניין זה נלקח בחשבון שמצד אחד נתבע לא הביע חרטה, ומצד שני שהדברים נאמרו לאדם אחד בלבד. בסך הכל הנתבע חויב לפצות את התובע – עובד שלו לשעבר – ב-30,000 שקל בתוספת 1,500 שקל הוצאות משפט ו-4,000 שקל שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד סגל
- ב"כ הנתבע: עו"ד לוי
* עורכת דין יפית פנסטר זלהית עוסקת בדיני עבודה ומייצגת בתביעות לשון הרע
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין