האישה, שברחה למקלט לנשים מוכות, טענה שבעלה איש אלים ותוקפני והיא לא מסוגלת לחיות איתו. הבעל, מצידו ביקש לצוות עליה לחזור אליו. בית הדין הרבני קבע כי דרישתו נובעת ככל הנראה מצורך בשליטה ונקמה.
בית הדין הרבני בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעת גירושים וחייב את הבעל לתת לאשתו גט לאלתר. בפסק הדין נקבע כי מנהגי השתייה של הבעל, העובדה שאינו זן את האישה, התלונות על האלימות, חקירותיו במשטרה ובריחתה למקלט לנשים מוכות מקימים מספיק עילות לגירושים.
לפני כשנתיים וחצי ברחה האישה מהבית יחד עם שלושת ילדיה למקלט לנשים מוכות. בתביעת הגירושים שהגישה לאחר מכן היא טענה כי בעלה מכור לאלכוהול וסובל מהתפרצויות זעם, ולאורך חייהם המשותפים לא עבד ולא פרנס את המשפחה, הפעיל נגדה אלימות קשה ושלט בכל פן בחייה תוך הרחקתה מחבריה ומבני משפחתה.
האישה אף הציגה בבית הדין תמונות ששלח לה בהן הוא נראה מתרועע עם נשים אחרות והודעות שמעידות על מזגו.
אולם הבעל הודיע שהוא מסרב להתגרש ודרש מבית הדין לצוות על האישה לחזור אליו. הוא הכחיש שנהג כלפיה באלימות וטען כי כל שעשה הוא להתגונן מפני האלימות שלה. לטענתו, הוא כבר סלח לה על תוקפנותה וביקש שלום בית.
בנוסף הוא טען כי התמונות ששלחה לאשתו היו כדי לעורר את קנאתה, ולגבי השתייה הוא הודה שלעיתים הוא משתכר אבל לשיטתו לא מדובר בהתמכרות וזה לא גורם לו להיות אלים.
יש רגליים לדבר
לאחר שאב בית הדין הרב אבירן יצחק הלוי והדיינים הרב רפאל י' בן שמעון והרב מאיר כהנא עיינו בחומר המשטרתי והמשפטי של בני הזוג, מסקנתם הייתה כי "אף שאין בו ראיות חותכות לאלימות פיזית, יש בו כדי להוות 'רגליים לדבר' באשר לגרסתה של האישה".
בנוסף הוכח כי הבעל לא עובד, כיום הוא ממתין למשפט על עבירות סמים וניכר כי הרגלי השתייה שלו גורמים לו לאבד שליטה.
לכך מתווספות גם אותן תמונות שבהן הוא נראה עם נשים אחרות "בהופעה בלתי ראויה בכל קנה מידה".
ואם לא די בכך הדיינים ציינו כי הבעל התנהג בדיונים בחוצפה ובתוקפנות – בדיוק כפי שתיארה האישה.
בנסיבות אלה הדיינים ציינו כי יש שלל נימוקים הלכתיים שמאפשרים לחייבו לתת לאשתו גט לאלתר.
הראשון שבהם הוא עילת הגירושים "מאיס עליי". התנהלות הבעל המאיסה עליו את האישה ובצדק – ולכן אפשר לצוות עליו להתגרש ואף לחייבו בכך.
הנימוק השני הוא העובדה שאינו זן ומפרנס את האישה והילדים. הנימוק השלישי הוא בעיית השתייה.
הנימוק הרביעי הוא התמונות ששלח, אשר אף אם כטענתו נועדו לגרום לקנאתה, אין לצפות מהאישה לסבול זאת.
הנימוק החמישי הוא המסקנה החד-משמעית כי הבעל לא מעוניין במערכת נישואים נורמטיבית. "הבעל מסרב להתגרש ככל הנראה מטעמים אישיים הכוללים צורך בשליטה ואולי אף נקמנות, וכן מטעמים פרקטיים כדי להשיג הישגים ממוניים בתחום מזונות הילדים, והישגים משפטיים בתחום החזקת הילדים".
נימוק אחרון הוא משך הפירוד. מאחר שבני הזוג פרודים יותר מ-18 חודשים ההלכה קובעת שאין כבר סיכוי לשלום בית.
לפיכך תביעת הגירושים התקבלה ובית הדין קבע מועד לסידור הגט. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד שלומית לב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין