בתה של המנוחה תבעה לבטל צוואה שקובעת שאחיה הוא היורש הבלעדי. פסיכיאטר שמונה כמומחה בתיק קבע באופן חד משמעי שהאם לא הבינה על מה חתמה
תביעה לביטול צוואה שערכה אם לשניים כשהייתה בת 86, במסגרתה קבעה כי הבן שלה הוא היורש הבלעדי שלה, התקבלה לאחרונה. סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז התבססה בפסק הדין על חוות דעת פסיכיאטרית שאישרה את טענת בתה של המנוחה כי במועד שבו חתמה על המסמך היא כבר הייתה עם דמנציה מתקדמת ולא יכלה להבין את משמעויות הצוואה והשלכותיה.
האם הלכה לעולמה ב-2014 כשהייתה בת 89. כעבור חודשים ספורים קיבל בנה צו לקיום צוואה שערכה 3 שנים קודם לכן במסגרתה קבעה שהוא היורש הבלעדי של זכויותיה, שכללו בין היתר דירה וחנות.
כשנתיים וחצי לאחר מכן הגישה אחותו תביעה לביטול הצוואה כשטענתה המרכזית הייתה שאמא שלהם סבלה מדמנציה מתקדמת במועד שבו נערכה. האחות הציגה תיעוד רפואי שכולל בדיקה של גריאטרית שהראתה כי שנתיים לפני עריכת הצוואה כבר אובחנה אצל אמה ירידה משמעותית בזכרון, בתפקוד הכללי וביכולת של להבין את המתרחש סביבה. בבדיקה נוספת, שנערכה לאם 3 חודשים בלבד אחרי עריכת הצוואה, נמצא שמצבה הידרדר משמעותית, ובשלב הזה היא כבר לא זכרה את גילה וילדיה, לא שלטה בסוגרים, לא תפקדה כלל והומלץ על סיוע סיעודי 24/7.
האח הכחיש את הטענות ועמד על כך שאמא שלו הייתה בסדר בתקופת עריכת הצוואה וכי מצבה הידרדר בהמשך בעקבות נפילה. האח טען כי אמו התגוררה לבד, התלבשה לבד והכינה לעצמה אוכל חודשים לאחר עריכת הצוואה. כדי להוכיח את טענתו הוא העיד את אשתו, בתו ומכרה של אמו שאישרו כי הייתה צלולה בתקופה הרלוונטית.
התהליך היה בעיצומו
פסיכיאטר שמינתה סגנית הנשיא אלה מירז כדי להבין מה היה מצבה של המנוחה במועד עריכת הצוואה הציג עמדה חד-משמעית שלפיה היא לא הייתה כשירה לכך.
בין היתר קבע המומחה כי ההפרעות הקוגנטיביות הראשונות אובחנו אצל האם ב-2008 – 3 שנים לפני עריכת הצוואה – ובשנה שלאחר מכן תהליך הדמנציה היה בעיצומו וכבר אז היא לא הייתה מסוגלת להבין מהי צוואה ומהן משמעויותיה. המומחה הוסיף כי מאז המצב הלך והחמיר כפי שניתן היה לראות בבירור מבדיקה גריאטרית שנערכה לה זמן קצר אחרי הצוואה.
השופטת מירז קבעה כי העדויות מצד האח לא הצליחו לסתור את הקביעות המקצועיות והמנומקות של המומחה שהתבססו על התיעוד הרפואי של המנוחה, וקיבלה את מסקנותיו במלואן. בהתאם לכך, היא פסקה שהצוואה לא יכולה להישאר על כנה משום שהמנוחה לא ידעה להבחין בטיבה ולא הבינה על מה היא חותמת.
יצוין כי האחות העלתה טענות נוספות וחמורות נגד אחיה, כגון שהיה מעורב בעריכת הצוואה, השפיע על אמו וניצל אותה ועוד. אלא שהשופטת קבעה כי מדובר בטענות לא מגובות ומרחיקות לכת, תוך שציינה כי שני האחים הותירו את נסיבות עריכת הצוואה מעורפלות והיא נשארה "במחשכים" בעניין הזה.
בסיכומו של עניין הצוואה וצו קיום הצוואה בוטל מאחר שהמנוחה לא הייתה כשירה אבל ללא חיוב בהוצאות. השופטת הורתה לתובעת להגיש נוסח צו ירושה לאישורה והמשמעות היא ששני האחים יחלקו ברכוש שהותירה אחריה אמם.
לפסק הדין ת"ע 32709-06-17
- ב"כ האחות: עו"ד איילת סגל-גבסי
- ב"כ האח: עו"ד גרי אביבי, עו"ד נורית רג'ינשווילי
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין