בן לאם דנית ואב ישראלי, חי בדנמרק כל חייו ללא ודאות מוחלטת לגבי זהותו של אביו. לאחרונה, כשהוא בשנות ה-30 לחייו ונשוי לישראלית, ביקש לערוך לאביו המשוער בדיקת אבהות. ביהמ"ש קיבל את תביעתו.
מקרה נדיר יחסית הגיע לבתי המשפט בחיפה – אדם בן 34 שנולד בדנמרק וחי בה, ביקש לדעת מיהו אביו הביולוגי, בין היתר על הרקע נישואיו לישראלית ובקשתו לקבל אזרחות בישראל.
לייעוץ בענייני משפחה:
פני ל- עו"ד דיני משפחה
אמו של הצעיר הגיעה ארצה כמתנדבת בשנות השבעים וניהלה כאן קשר רומנטי. לדברי הצעיר, אמו עזבה את הארץ ושבה לדנמרק בסמוך ללידתו. האב ככל הנראה לא התכחש בזמנו לכך שהוא אביו, אולם האם סירבה לקבל ממנו מזונות ולא שמרה אתו על קשר רציף.
בשנת 2010 פנה הצעיר לאביו בבקשה שירשום אותו במשרד הפנים הישראלי כבנו. מאחר שהאיש סירב, הגיש הצעיר תביעה בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה להכריז עליו כבנו. הוא הצהיר כי אין לו כוונה לתבוע כסף כלשהו. כל מטרתו היא לקבל הכרה רשמית.
ביהמ"ש קבע כי זכותו של הצעיר גוברת על זכותו של האיש לפרטיות, והורה על עריכת הבדיקה.
האיש בתגובה, הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה, ובו טען כי ההחלטה לחייבו לבצע בדיקה פוגעת בזכויותיו לפרטיות ולאוטונומיה.
הוא גם חשד כי המשיב ככל הנראה צורך סמים, ומטרתו להזיק למערער ולמשפחה שהוא הקים.
המערער הוסיף כי הוא מוכן להכיר במשיב כבנו, ולפיכך הבדיקה הגנטית מיותרת.
לדבריו, בזמנו הוא לא ידע על הריונה של האם, ונודע לו על כך בדיעבד, אולם הוא לא התחמק מהתחייבויותיו. בנסיבות אלו, לשיטתו, אין לאלץ אותו ואת משפחתו לשתף פעולה עם המשיב, שאינו קשור אליו רגשית.
מנגד, המשיב טען כי הוא זכאי לקביעה שתאשר לו לאחר עשרות שנים, שהמערער הוא אכן אביו, ותוצאותיה יהיו מוכרות לכל, כולל רשויות המדינה.
לתיק הוגשה גם עמדתו של היועמ"ש, שהמליץ להורות על בדיקה. לדעת היועץ, לקביעת האבהות השלכות רבות גם על צדדים נוספים, כולל על השאלה אם לתת לצעיר מעמד בישראל.
זכותו לדעת
"אותו חור שחור שקיים בליבו של ילד קטין ממשיך להתקיים אף בבגיר ואולי אף מעבר לכך", ציטטה השופטת שושנה שטמר את נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס) מאיר שמגר, ודחתה את הערעור. לעמדתה, הזכות לפרטיות של המערער נסוגה מפני זכותו של הנולד לדעת מיהו אביו מולידו.
הפגיעה היחסית במשיב עקב שלילת זכותו לדעת את מוצאו, חמורה מן הפגיעה בזכותו של המערער "שלא לדעת", הסבירה השופטת.
על פי החומר שבתיק, למשיב אין עבר פלילי, הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי ואף סיים לימודי אוניברסיטה גבוהים, ציינה השופטת, ולא מצאה ביסוס לטענות המערער בדבר עבריינות.
השופטת הוסיפה כי הבדיקה – שאינה פולשנית או מכאיבה – חשובה אף לדורות הבאים, שעלולים להזדקק לה לעניינים גנטיים כאלה ואחרים.
בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והתיק הוחזר לבימ"ש לענייני משפחה כדי להשלים את פסק הדין.
הצדדים לא חויבו בהוצאות כדי לא להגדיל את העויינות ביניהם, ועל מנת להשאיר פתח לקרבה כלשהי בעתיד.
השופטים סארי ג'יוסי וחננאל שרעבי הצטרפו לפסק הדין.
* עו"ד איל בר לב עוסק בדיני משפחה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין