הבעל הגיש תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני בנתניה בטענה כי אשתו עזבה בלי סיבה. האישה טענה כי נאלצה לעזוב כתוצאה ממסכת איומים והשפלות שחוותה מצד בעלה. בית הדין דחה את תביעתו של הבעל אך גם לא חייב אותו לתת לאשתו גט.
בני הזוג נישאו ב-1967 ויש להם ארבעה ילדים בגירים. ב-2014 הגיש הבעל תביעה לשלום בית כנגד אשתו. הבעל טען כי אשתו עזבה את הבית בלי ידיעתו כשהיה בעבודה, לאחר 46 שנות נישואין. הוא ביקש מבית הדין לעזור לו "להחזיר את אשתו" שכן היא עזבה ללא כל סיבה, לטענתו. הבעל הוסיף כי היה ביניהם הסכם שלום בית שנחתם ב-2013 ואשתו לא עמדה בו.
בעיות במשפחה?
פנו ל-עורך דין משפחה
האישה טענה בתגובה כי "הכל היה רקוב מבפנים" ו"כלו כל הקיצים". לדבריה, היא לא יכלה יותר לסבול את מרותו של בעלה ואת איומיו על חייה עד כדי כך שפחדה להישאר עמו לבד. ה"קש ששבר את גב הגמל" לדבריה היה באחד הערבים בו הלכה עם בת דודתה לחתונה משפחתית וכשחזרה גילתה שבעלה נעל את הדלת ואינו נותן לה להיכנס. האישה סיפרה כי הצליחה להיכנס בסופו של דבר בעזרת שכן שדיבר עם בעלה, אך לאחר שנכנסה הוא איים עליה כי אם לא תתנהג כראוי הוא ירצח אותה ולכן עזבה את הבית יום למחרת.
בעדותה תיארה האישה מסכת איומים והשפלות שהיו מנת חלקה לאורך השנים. לדבריה בעלה היה מקלל אותה ואת אמה, נוהג כלפיה בקמצנות וזלזול ומאיים כי יהרוג אותה. היא תיארה את התנהגותו כאובססיבית ושתלטנית. הבעל מצדו העיד כי "אין לו חיים בלעדיה", כי הם טיילו בחו"ל ונהנו וכי נתן לה כרטיס אשראי בו היא יכלה לקנות מה שהיא רוצה. ביחס לאירוע החתונה טען כי לא נעל את הדלת בכוונה ומדובר בעלילה שהמציאה אשתו.
מאוס עלי
הרב שניאור פרדס ציין כי העדויות שהובאו בפניו, ובעיקר עדויותיהם של חבר קרוב של בני הזוג ושל השכן המתגורר ביחידת הדיור בביתם, סתרו את גרסת הבעל ותמכו בזו של האישה.
הדיין הוסיף כי התרשם שגם הבעל עצמו מבין שאשתו לא תשוב אליו ועיקר "המלחמה" בבית הדין היא תוצאה של המלחמה על הרכוש המתנהלת במקביל בבית המשפט למשפחה. לדבריו, החשש המרכזי של הבעל הוא חלוקת הרכוש, ובעיקר חלוקת הדירה המשותפת. זו הסיבה להגשת התביעה לשלום בית, שאם היתה מתקבלת – היתה מאפשרת לבעל להטיל עיקול על דירתם המשותפת.
הדיין פרדס הדגיש כי מבחינה הלכתית – כאשר אישה טוענת שאינה יכולה יותר לחיות עם בעלה (טענת "מאוס עלי") – הגישה היא לא להרחיק ולא לקרב – לא כופים על הבעל גירושין ולא כופים על האישה להיות עם בעלה.
במקרה הנוכחי קבע הדיין כי יש מקום לטענת "מאוס עלי" ולכן לא ניתן לכפות על האישה לשוב ולחיות עם בעלה. כתוצאה, דחה בית הדין את תביעת הבעל לשלום בית. בהערת אגב ציין בית הדין כי אינו מכריע בשאלה האם במצב זה ניתן לכפות על הבעל גירושין שכן האישה לא ביקשה גט אלא רק את דחיית הבקשה לשלום בית. הדיינים הרב מיכאל עמוס והרב חיים וידאל הצטרפו לפסק הדין.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד נחום שחר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יוסף כהן
* עורך דין אילן יעקובוביץ עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין