בית משפט השלום בנתניה פסק פיצויים לצעיר שנפל במהלך "המלחמה" המדומה ושבר את הרגל, אם כי גם עליו הוטלה חלק מהאחריות.
המקרה אירע ב-2009, כאשר קבוצת חברים נפגשה למשחק "פיינטבול" בכפר סבא. כידוע, המשחק הוא מעין "מלחמה" מדומה. המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות שנלחמות אחת בשנייה בעזרת רובי צבע, מדים, קסדות ומשקפי מגן.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין נזקי גוף
בתחילת המשחק תפקידו של הצעיר היה לשמור על דגל הקבוצה שלו, שבעמדת הבסיס. בהמשך, התפקידים התחלפו והוא עבר לתפקיד בו נדרש לרוץ יותר. אט אט החלו משקפי המגן להתמלא באדים, עד כדי כך שהוא לא הצליח לראות מבעד לזגוגיות.
אך בלהט המשחק, הצעיר היה נחוש להמשיך. לפתע, הוא נתקל בגזע עץ כרות ונפל. בשלב זה, לדבריו, חבריו עדיין היו חזק בתוך המשחק. "הרמתי את היד צרחתי בקולי קולות זה עדיין לא עזר", סיפר התובע. "ירו עלי ארבעה כדורים לאחר שנפלתי והייתי עם קרסול שבור ונפנפתי עם היד, עדיין בא מישהו פשוט ירה לי ארבעה כדורים, המשחק מאוד דינמי. הוא היה ב'אמוק' של המשחק."
המשחק הופסק. כנראה שהפעם הצעקות נשמעו רציניות מדי. חבריו של התובע הזמינו אמבולנס שפינה אותו לבית חולים, שם התברר כי שבר את הקרסול.
בעקבות המקרה הוא הגיש את התביעה בבית משפט השלום בנתניה נגד חברת הדמיות טקטיות בע"מ, המפעילה את המשחק, וחברת הביטוח שלה, בה דרש פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לו.
בנוסף אליו, שניים מחבריו העידו שהציוד שקיבל לצורך השתתפות במשחק היה ישן ובלוי.
הנתבעות טענו שהציוד היה תקין, התובע השתתף במשחק מרצונו, קיבל הסברים וחתם על טופס הכולל פטור לנתבעת מאחריות על נזק גוף.
לטענת הנתבעות, התובע אף הפר את ההנחיות, שכן לפני המשחק ניתנו הוראות בטיחות, במסגרתן הובהר למשתתפים שבמקרה של אדים במסכה יש להפסיק לשחק, להרים את היד ולעבור לעמדה מוגנת.
מנהל החברה הצהיר כי מגרש המשחק תוכנן בקפידה על ידי אנשי מקצוע, וטען שאין בו מכשולים כפי שתיאר התובע. אלא שבמהלך המשפט הציגו בפניו תמונות של גזעי עצים, והוא נאלץ להודות שלפחות אחד מהם אכן נמצא בתחומי המגרש.
מחויבת למנוע מכשולים
השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון השתכנעה שהחברה הנתבעת אחראית לתאונה. "עדותם של התובע והעדים מטעמו מהימנה עלי. שוכנעתי כי מצב מסכות המגן לא היה משביע רצון וכי מדובר היה במסכות בלויות", כתבה השופטת.
בנוסף, הבהירה השופטת, הנתבעת מחויבת למנוע את קיומם של מכשולים במקום שבו מתנהל המשחק.
עם זאת, השופטת החליטה לייחס לתובע 35% מן האחריות לתאונה. איש לא חייב את התובע לשחק עם משקפיים שנראו לו בלתי תקינים, מה גם שהוא לא עצר מיד כשהופיעו האדים.
בתוך כך השופטת ציינה כי גם אם התובע חתם על טופס כלשהו, הדבר אינו יכול לפטור את הנתבעת באופן גורף מאחריות על נזקי גוף.
בנוגע לנזק, השופטת אימצה את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי לתובע נותרה נכות קבועה בשיעור של 10% בגין הפגיעה בקרסול.
בסופו של דבר, השופטת קבעה שהתובע זכאי לפיצויים בסך כ-295,000 שקל, בין היתר עבור הפסדי שכר, מהם הופחתה "אשמתו" של התובע. בהתאם, נקבע כי הנתבעות תשלמנה לתובע פיצוי בסך כ-192,000 שקל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 45,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ענת קאופמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד הילה בודיק
* עורכת דין שני אדרי עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין