החייב היה בעלים של חברה שערכה עסקאות פיקטיביות שנטען כי היו חלק מתכנית להברחת זהב לישראל. חרף התנהלותו ניתן לו פטור מלא מהחוב למע"מ בשל מצבו הבריאותי והכלכלי
השופט דן סעדון הוציא לאחרונה צו שיקום כלכלי ובמסגרתו הפטר מלא לחייב שצבר חוב של כמעט 2 מיליון שקל למע"מ. מס ערך מוסף התנגד למתן ההפטר בטענה שיהיו לכך השלכות רוחב לפיהן כל מי שלא מרוצה מפריסת התשלומים שמע"מ מציע לו יפנה להליכי חדלות פירעון. השופט דחה את הטענה וקבע שמכיוון שהחייב נטול הכנסות או נכסים ומתקיים מקצבת נכות יש להעניק לו הפטר מלא מהחוב.
בינואר 2021 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו של החייב. האיש נעדר כושר השתכרות ומתקיים מקצבת נכות. בשל מצבו נקבע לו צו תשלומים אפס, כלומר שבתקופת ההליך הוא לא נדרש לשלם.
החוב היחיד בהליך היה חוב למע"מ בסך כ-1.9 מיליון שקל. הטענה נגד החייב הייתה כי בהיותו בעל מניות יחיד בחברה, בתקופה בת 24 ימים בחודשים ינואר ופברואר 2013 נחזתה החברה לבצע 13 עסקאות מכר זהב.
כל הזהב נמכר כביכול לאותה רוכשת תמורת 7 מיליון שקל (לפני מע"מ). החייב הוציא בשם החברה חשבוניות מס אשר סך המע"מ הגלום בהן הוא 1.2 מיליון שקל. סכום זה נוכה כמס תשומות בידי החברה הרוכשת.
מנהל מע"מ טען כי הוצאת החשבוניות על ידי החברה הייתה חלק מתכנית להברחת זהב לשטח ישראל, ללא תשלום מע"מ, וכי ביסוד החשבוניות לא עמדו עסקאות אמת. עוד נאמר כי גם אם החייב עצמו לא היה מודע לכל פרטי התכנית, היה עליו להבין שהוצאת החשבוניות לא הייתה תקינה. בהתאם חויב החייב בכפל מס בסך 2.4 מיליון שקל ובהמשך הופחת החוב ל-1.9 מיליון שקל.
במסגרת הליך בבית המשפט המחוזי הגיע בית המשפט למסקנה שעסקאות רכישת הזהב ומכירתו היו למראית עין והחייב היה מודע לכך שהחברה לא רכשה ומכרה זהב.
הנאמן ציין כי בנסיבות אלה ספק אם ראוי לתת לחייב הפטר, חרף מצבו.
רשות המיסים גרסה כי יש לבטל את ההליך, שכן תכלית חוק חדלות פירעון הוא לשקם חייבים ולהעניק מענה לנושים ולא ליצור "מסלול עוקף החלטות מנהליות מול נושה אחד ויחיד". נטען כי מתן חותמת כשרות להליך זה תביא עמה השלכות רוחב שכן כל חייב אשר לא יהיה מרוצה מהפריסה שרשות המסים מציע יבקש להיכנס להליך חדלות פירעון.
מנגד, טענת החייב הייתה כי החוב למע"מ נוצר בעקבות תרגיל "עוקץ" שאליו הוא לא היה מודע. לדבריו, חוב המס לא נוצר במרמה ומדובר בחוב אזרחי רגיל שאין מניעה להחיל עליו הפטר.
הנאמן טען כי ההליך אינו "עיר מקלט" והחייב יכול לפנות למע"מ בערוצים מתאימים על מנת להגיע להסדר חוב בפריסה. הוא הוסיף כי לא מסתמן שנעשה בגדר ההליך שיקום לחייב, המצדיק מתן הפטר.
אין תועלת לנושים
השופט דן סעדון מבית משפט השלום בתל אביב ציין כי החוק והפסיקה מאפשרים מסלול העוקף גיבוש הסדר תשלום מס עם רשות המסים, כאשר רשות המס היא נושה יחיד. מעבר לכך, ספק אם נוכח מצבו ונסיבותיו של החייב, הנעדר כושר השתכרות או נכסים ברי מימוש, היה ביכולתו לגבש הסדר תשלום.
עוד הבהיר השופט כי ל"שיקום" החייב אין רלוונטיות שכן החוק מאפשר מתן הפטר לאלתר לחייב שכושר השתכרותו נופל מגובה דמי המחיה הנדרשים לו, בשל חוסר התועלת לנושים בהותרת החייב בהליך.
לפיכך הוציא השופט צו שיקום כלכלי לחייב ובגדרו הפטר מכל החוב.
- ב"כ המבקש: עו"ד ציוני
- ב"כ המשיבים: לא צוין
עו״ד פאני יהלום
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין