שני חקלאים תבעו מיליונים מהאגודה השיתופית "הדרי אשקלון", בטענה שלא הקצתה להם את כמות השטח והמים שעליהם התחייבה. ביהמ"ש המחוזי דחה את עמדתם, אולם ביהמ"ש העליון קבע כי האגודה התנהלה בחוסר תום לב.
בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעורם של שני חקלאים ששכרו שטח מהאגודה השיתופית הדרי אשקלון ותבעו ממנה פיצויים בגין הפרת חוזה. השופטים דוד מינץ, דפנה ברק-ארז ויוסף אלרון חלקו על בית המשפט המחוזי בלוד, שקבע כי כל צד יישא בנזקים שלו משום שהייתה הפרה הדדית של ההסכם. בניגוד לכך, שופטי העליון סברו כי האגודה פעלה בחוסר תום לב כבר בשלב המשא ומתן, ולכן יהיה עליה לשלם לחקלאים פיצויים. הסכום ייקבע על ידי בית המשפט המחוזי בהמשך.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ב-2016, בו דחה תביעות הדדיות לפיצויים שהגישו החקלאים מצד אחד והאגודה השיתופית מצד שני אך קיבל את תביעתה לסילוקם מהקרקע.
הסכסוך פרץ בעקבות טענת החקלאים להפרת הסכם שנחתם ב-2008. בהסכם התחייבה האגודה למסור להם שטח של כ-607 דונם לצורך עיבוד מטעים ולהקצות להם כ-350 אלף מ"ק מים מדי שנה, ובתמורה הם ישלמו לה שכירות שנתית שנעה בין 200,000 שקל ל-60,000 דולר.
את התביעה נגדה הם הגישו למחוזי ב-2012 ובה דרשו פיצויים של 6 מיליון שקל בטענה שהאגודה מסרה להם כ-300 דונם בלבד ולא עמדה בהתחייבותה לספק להם את מכסת המים שהובטחה. במקום זאת, היא העמידה לרשותם מכסה של 80,000 מ"ק לשנה בלבד.
בית המשפט המחוזי שוכנע שההסכם תומך בגרסת החקלאים אך למרות זאת קבע כי כל צד יישא בנזקיו, מאחר שגם החקלאים הפרו את ההסכם. זאת, משום שגידלו במקום גידולי "שלחין ובעל" (חקלאות המבוססת על גשמים ולא על ידי השקיה של בני אדם), במקום לטעת מטעים כפי שהתחייבו.
לפי בית המשפט, אילו היו נוטעים מטעים, האגודה היתה יכולה לפעול להגדלת מכסת המים. מכאן בית המשפט הגיע למסקנה שהתנהלות החקלאים סיכלה את האפשרות לקיום ההסכם, וניתקה את הקשר הסיבתי בין הפרות האגודה לבין הנזקים שלהם טענו.
"הפרה ראשונה ומשמעותית"
במסגרת הערעור שהגישו החקלאים על פסק הדין סבר השופט מינץ שיישום מבחנים כלליים כגון מידת תום הלב של הצדדים או התרומה הסיבתית של כל צד לנזק, מטה את הכף לטובתם.
לאחר שניתח את הדברים השופט הזכיר כי "האגודה היא זו שהפרה ראשונה ומשמעותית את ההסכם – בכך שהעבירה לידי המערערים רק כמחצית מהמקרקעין, ובכך שמכסת המים בפועל הייתה נמוכה משמעותית ממכסת המים לה התחייבה".
נימוק נוסף היה העובדה שהפרת האגודה תרמה "תרומה סיבתית גדולה יותר" לנזקם של החקלאים.
בהקשר זה השופט הוסיף כי בית המשפט לא נתן מספיק משקל לכך שבמהלך המשא ומתן לחתימת החוזה, האגודה התנהלה בחוסר תום לב בכל הקשור למכסת המים, כאשר מסרה לחקלאים מידע שגוי או חלקי.
למסקנה זו הצטרפו גם השופטים ברק-ארז ואלרון. היות שבית המשפט המחוזי לא קבע ממצאים לגבי גובה הנזק שנגרם לחקלאים, הוחלט להחזיר אליו את התיק כדי שיקבע את הסכום אותו האגודה תצטרך לשלם. מלבד זאת חויבה האגודה בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד שפיר עפר; עו"ד חן רזיאל
- ב"כ המשיבה: עו"ד מרים דונין
עו"ד נתי אוסטר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין