לפסק הדין בעניין ניר זוהר נ' שר המשפטים
ע"פ סעיף 12 לחוק יסוד נשיא המדינה, סמכות החנינה של הנשיא טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או שר שנקבע לכך. מהי משמעותה של חתימה זו, והאם באמצעותה הופכים השרים שותפים להחלטת החנינה, או שמעורבותם מצטמצמת לכדי סיוע ביישומה התקין של סמכות הנשיא?
בג"ץ קבע, כי חתימת הקיום נועדה להבטיח כי כל המידע הרלבנטי להחלטתו של נשיא המדינה הועבר לעיונו וכי לא נפלו בו שגיאות כלשהן.
לפיכך, בניגוד לדעתו החולקת של השופט רובינשטיין, קבעו השופטים לוי ודנציגר כי משהונח כל החומר הרלבנטי בפני נשיא המדינה ומשהחליט הנשיא לחון את פלוני, הרי גם אם שר המשפטים אינו מסכים עם החלטתו של הנשיא בדבר החנינה, עליו לחתום את חתימת הקיום.
" סמכות נשיא המדינה לחון נידונים היא סמכות ייחודית המיוחדת לרשות המחוננת ... אל לנו לאפשר לרשות אחרת לנגוס בסמכות זו", קבע השופט דנציגר.
לפסק הדין בעניין ניר זוהר נ' שר המשפטים
למדור חוקתי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.