מאת: עו"ד ליאורה גדיש
לפסק הדין בעניין רג'בי ואח' נ' טל בנייה והשקעות קרני שומרון
הסוף למריבה? "בית השלום" שבחברון, אשר נמכר לעמותה יהודית באמצעות "איש קש" פלסטיני, יועבר לידיה, בכפוף לכך שתשלם את יתרת התמורה, כך קבע השבוע בית המשפט העליון. טענות המוכרים הפלסטינים בדבר ביטול החוזה והטעייה ברכישת הנכס - נדחו.
הסכסוך על הבעלות ב"בית השלום" שבחברון נדון מזה כעשור. הסיפור החל בהסכם שנחתם ב- 2004, במסגרתו נמכר הנכס לפלסטיני בשם איוב.
באותו היום, הקונה העביר את זכויותיו לנאמן העמותה היהודית "טל בנייה והשקעות קרני שומרון". אלא שב-2007, כאשר נציגי העמותה נכנסו לנכס, הגיש אחד המוכרים תלונה למשטרה כי פלשו לנכס שלא כדין.
לאחר דיונים בבג"ץ, הוחלט שהחזקה בנכס תועבר למדינה עד להכרעה בשאלת הבעלות. משכך, העמותה הגישה תביעה לביהמ"ש המחוזי על מנת שיצהיר כי הזכויות בנכס שייכות לה.
מנגד, טענו המוכרים, כי ההסכם בוטל, לאחר שהרשות הפלסטינית לא אישרה את העברת הזכויות, בשל החשד כי קונה יהודי עומד מאחוריו.
לטענתם, איוב הסכים לביטול ההסכם והם החזירו לו את הכספים ששילם. המחוזי, שקבע כי עדויות המוכרים לא היו מהימנות, בלשון המעטה, פסק כי ההסכם תקף.
על כך הגישו המוכרים ערעור לעליון. בערעורם הם העלו שלוש טענות מרכזיות:
האחת, כי ההסכם בוטל בהסכמה. השנייה, כי ההסכם נחתם במרמה, שכן אילו היו יודעים שיהודים עומדים מאחוריו, הם לא היו מוכרים את הנכס. והשלישית, כי לא שולמה להם מלוא התמורה ומשכך, זוהי הפרת חוזה המצדיקה את ביטולו.
לטענת העמותה, ההסכם לא בוטל וכראייה, המערערים קיבלו תשלומים אף לאחר המועד בו ידעו כי יהודים עומדים מאחורי הרכישה. כן טענה, כי שילמה את מלוא התמורה, אך גם אם ייקבע אחרת, היא מוכנה לשלם את ההפרש.
ברמה המשפטית - אין עילה לביטול
ביהמ"ש העליון החליט לדחות את הערעור. השופטת דפנה ברק ארז קבעה, כי ממצאי המחוזי מבוססים היטב, ולמעט בסוגיית התמורה, אין מקום להתערב בהם.
השאלה המעניינת שעלתה בפסק הדין היא, האם תישמע טענת צד ולפיה, במסגרת מו"מ לכריתתו של הסכם, הצד השני מחויב לגלות את זהותו האמיתית של המתקשר בעסקה? ובמיוחד - האם חובה לעשות זאת כאשר אחד הצדדים מסתייג מעשיית עסקאות עם בני קבוצה מסוימת (יהודים)?
אף שהשופטת ברק-ארז העלתה את השאלה החשובה הזו, היא נמנעה מלהידרש לתשובה משתי סיבות: האחת, כיוון שעובדתית נקבע כי המוכרים ידעו ולמצער חשדו, עוד בזמן חתימת ההסכם, כי גורם יהודי עומד מאחורי העסקה. השניה, כיוון שגם לאחר שידעו זאת בוודאות, הם לא פעלו לביטול ההסכם תוך זמן סביר, אלא בחלוף שלוש שנים.
השופטת הוסיפה ודחתה את טענת הביטול המוסכם, בשל חוסר עקביות בגרסת המערערים לגבי מועד הביטול. כמו כן הוכח בקבלות שנמצאו אמיתיות, כי המערערים קיבלו כספים ע"ח התמורה גם לאחר ביטול ההסכם לכאורה - ומשכך, הם ויתרו על זכות הביטול.
השופטת אמנם קיבלה את טענת המערערים כי לא שולמה להם מלוא התמורה. אלא שלקביעתה, הסכמת המשיבה לשלם את יתרת התמורה, בצירוף היעדר פעולה מצד המערערים לביטול ההסכם תוך זמן סביר, מצדיקה את אכיפתו.
נפסק, כי הזכויות בנכס יועברו לעמותה בכפוף לתשלום היתרה. המערערים חויבו בהוצאות של 30 אלף שקל.
השופטת סיימה את פסק דינה בציינה, כי את הפן האידיאולוגי והרגשי של הסכסוך היא הותירה מחוץ לאולם ופסקה אך ורק בהתאם לדין.
לפסק הדין בעניין רג'בי ואח' נ' טל בנייה והשקעות קרני שומרון
* הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בין היתר בדיני מקרקעין.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.