אל מול עדויות מצד בני משפחה ושכנים של הנישום ברמאללה עמדו נתונים יבשים שהציג פקיד השומה על כניסות לישראל. לעמדת בית המשפט זה לא מספיק כדי להוכיח שהנישום היה תושב המדינה לצרכי מס הכנסה.
בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל שומות מס הכנסה וקנס גירעון שהוטלו על נישום עקב גידול הון לא מוסבר של יותר מ-1.5 מיליון שקל. השופט אביגדור דורות העדיף את העדויות הרבות שהביא המערער להוכחה כי בשנים 2009-2011 התגורר ברמאללה על פניו נתונים ודוחות שהציג פקיד השומה שלפיהם שהה בירושלים.
לפני כ-3 שנים הטיל פקיד שומה ירושלים הטיל מס הכנסה גבוה וקנס גירעון על תושב בית חנינא, עקב גידול הון לא מוסבר של יותר מ-1.5 מיליון שקל בין השנים 2009-2011.
בערעור שהגיש הנישום על הודעת השומה הוא טען כי בשנים הללו התגורר ברמאללה כך שלא היה תושב ישראל ולכן אינו חייב במס הכנסה למדינה.
מנגד טען פקיד השומה כי בהצהרותיו המערער ביקש זיכוי מס כתושב ישראל וכי דוחות כניסה ויציאה מרמאללה לירושלים מעידים כי שהה כאן זמן ממושך, כך שיש לראות בו כתושב המדינה לצורכי מס.
אולם המערער טען שהצהרותיו בטופס הטכני אינן גוברות על העובדה שמרכז חייו בתקופת השומה היה ברמאללה, כפי שהעידו אשתו, אביו, שכנו, השומר בבניין בו התגורר ובעל המכולת בשכונה.
אלא שפקיד השומה טען כי העדויות אינן אמינות וכי אף אחד מהעדים החיצוניים – דוגמת השכן או השומר – לא העיד שראה את המערער בתדירות יומיומית.
תמונת החיים המשפחתית הוכיחה
אך בפסק דין שניתן בשבוע שעבר השופט דורות החליט דווקא להאמין לעדויות מטעם המערער, שהוכיחו לטעמו כי המערער גר ברמאללה.
בהקשר זה השופט ציין כי אמנם אינו סבור שטופס הצהרת ההון הוא טופס טכני בלבד אולם החקירות הנגדיות שבוצעו מטעם פקיד השומה לעדים מטעם המערער שכנעו אותו ביתר שאת כי המערער התגורר ברמאללה.
מנגד, פקיד השומה לא הביא כל ראיה שמעידה על כך שהמערער שהה בישראל בתדירות כזו שניתן לראות בו כתושב לצורכי מס הכנסה, ואילו דוח הכניסות והיציאות של המערער מרמאללה לירושלים לא הציג נתונים מדויקים, כפי שנציג מס הכנסה הודה בעצמו.
מלבד זאת, נקבע כי עצם השהייה של המערער בישראל אינה מהווה ראיה חד-משמעית לכך שהיה תושב המדינה לצורכי מס. מה שבאמת קובע הן הנסיבות הכלליות ותמונת החיים של המערער ומשפחתו, ועניין זה הוכרע בהתאם לעדויות שהוכיחו במידה מספקת כי בין השנים 2009-2011 המערער ומשפחתו התגוררו ברמאללה, שם הוא גם עבד וניהל חשבון בנק.
נציג מס הכנסה טען בדיון שהמערער נהג כמו רבים מתושבי מזרח ירושלים המנהלים את חייהם על הקו שבין רמאללה לירושלים, מה שמעיד על כך שלא ניתק את מרכז חייו מישראל.
אולם השופט דורות לא סבר כי אמירות כלליות אלה על מנהגים ונוהגים מהוות ראיות ממשיות המקעקעות את העדויות מטעם המערער.
לפיכך, השופט קבע כי המערער לא היה תושב ישראל בשנים הרלוונטיות ולכן אין לחייבו במס הכנסה. עם זאת, לאחר שהשופט דן בטענתו החלופית של המערער למקרה שיוגש ערעור, הוא דחה את מרב הסבריו להפרשי ההון הגבוהים.
מכל מקום, נכון לעכשיו השומות והקנס שהוטל על המערער בוטלו ופקיד השומה חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 20 אלף שקל.
לקריאת פסק הדין המלא לחצ/י כאן
- ב"כ המערער: עו"ד מ' יונס
- ב"כ המשיב: עו"ד מ' סביון - פרקליטות מחוז ירושלים
עו"ד מאורי עמפלי
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין