לאחר שמנהל החברה ואחד ממייסדיה קיבל הודעה על סיום תפקידו באתר "ג'ובלה", המסייע לישראלים במציאת עבודה בחו"ל, הוא דרש פיצויי פיטורים ותשלום שכר עבודה. החברה סרבה לשלם בטענה שגרם לה לנזקים בסך כמיליון שקל, אך בית הדין דחה אותה.
בשנת 2007 הקימו שני אחים ושותף נוסף את האתר, העוסק בהשמת עובדים ישראלים בעבודות בחו"ל. מספר חודשים לאחר הקמתו, רכשו האחים את חלקו של השותף בחברה, וכעבור שלוש שנים, הצטרף אל החברה שותף נוסף.
לשאלות על פיצויי פיטורים:
פנו לפורום דיני עבודה של אתר פסקדין
באפריל 2011 אחד האחים, ששימש כמנהל החברה, נאלץ להיעדר למשך חודשיים מהעבודה בשל נסיבות אישיות. לדבריו, בזמן היעדרו, אחיו והשותף הנוסף הגיעו להחלטה לשלול ממנו את זכויותיו ותפקידיו בחברה, וחסמו את גישתו למידע ולמסמכים שונים.
כעבור כמה חודשים ערכה החברה אסיפה כללית, שבסופה התקבלה ההחלטה לפטר את האיש מתפקידו כדירקטור ומנהל החברה.
ביוני 2012 פנה המנהל לשעבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לטענתו, פוטר ללא התראה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע כחוק. הוא דרש שכר עבודה בסך 116 אלף שקל שלטענתו לא שולם לו, וכן פיצויי פיטורים ודמי הבראה.
מנגד, טענה החברה כי יש להתייחס לתובע כבעל מניות שהשקיע בנכס שלו, ולא בתור עובד רגיל, ולכן אין ביניהם יחסי עובד-מעביד. לדבריה, היא לא חייבת לו שכר כיוון שאף מנהל לא קיבל שכר במשך חודשים רבים, והשכר רק נרשם מבלי שהוצא בפועל מחשבון החברה.
החברה הוסיפה כי חילוקי הדעות הקשים עם התובע נבעו מהתנהגותו הנבזית: הוא חיבל באחד הפרויקטים שלה במכוון והביא לקריסת האתר בשיא הפעילות. לטענתה, מעשיו גרמו לה לנזקים בסך 970 אלף שקל והיא הגישה תביעה נגדית כדי שיורו לתובע לשלם אותם.
לא עובד "רגיל"
השופטת עידית איצקוביץ הבהירה כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעת החברה נגד התובע, ואם נגרם על ידו נזק כלשהו לחברה, הרי שזה נגרם מתוקף תפקידו כמייסד וכבעל מניות, ולא כעובד החברה. משכך, דחתה השופטת את התביעה הנגדית, וניגשה לדון בתביעה הראשית.
בניגוד לטענות החברה, השופטת קבעה שתלושי השכר שהציג התובע מחייבים את החברה, כך שהיא תצטרך לשלם לו על כל חודש שלגביו הוצא תלוש שכר והתובע לא קיבל תמורתו שכר בפועל. בנוסף, מאחר שאין מחלוקת על כך שהתובע פוטר – הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
עם זאת, לנוכח חילוקי הדעות הקשים שבעקבותיהם הסתיימה העבודה, ומאחר שבסופו של יום לא מדובר בעובד "רגיל", החליטה השופטת לדחות את התביעה לפיצויים בהיעדר שימוע והודעה מוקדמת. השופטת פסקה כי בשל יחסי השותפות העכורים, ממילא שימוע לא היה עוזר.
לבסוף, הורתה השופטת לחברה לשלם לתובע סך של כ-53,000 שקל עבור שכר עבודה, פיצויי פיטורים ודמי הבראה, בתוספת ל-6,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט.
יצוין כי בית הדין לעבודה בדרך כלל מייחס חשיבות רבה לעובדת אי קיומו של שימוע, ורק בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה, שבהן העובד היה גם שותף בחברה, לא נפסקו לו פיצויים על כך.
- ב"כ התובע: עו"ד ערן גוטפריד, עו"ד עדי אל-רום כהן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד טל שפרנט
* עו"ד גיורא דבל ממשרד הכהן-דבל-ספרבר עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין