הסתירה מהאב את הולדת הבן וברית המילה – ותפצה

בני זוג, הורים לבת ובן, נפרדו לפני לידת הבן. האם עדכנה את האב בהולדת בנו רק עשרה ימים לאחר הלידה והוא פספס את ברית המילה. ביהמ"ש קבע שעליה לפצותו על הנזקים שנגרמו לו

בפסק דין שהותר בחלקו לפרסום לאחרונה קיבלה השופטת גילה ספרא-ברנע תביעה שהגיש אדם נגד בת זוגו לשעבר ואם ילדיו. האם הסתירה מהאב את לידת בנו השני ועדכנה אותו רק עשרה ימים לאחר מכן. בנוסף, היא ערכה לילד ברית מילה מבלי שגילתה זאת לאב, שתיאר כי בעקבות זאת סבל מנזק נפשי ומבוכה מול משפחתו וחבריו. באופן תקדימי חייבה השופטת את האם לפצות על ההתנהלות הלא נורמטיבית.

בתביעת נזיקין שהגיש האב נגד האם הוא טען שהיא הציגה בפניו מצג שווא מכוון בכל הנוגע להיריון, ילדה בסתר והסתירה את מועד ברית המילה. האב תיאר את הנזק שנגרם לו וסיפר על הבושה שהייתה מנת חלקו כשהיה צריך לבוא לאביו ולהסביר לו למה הוא לא היה בברית של הנכד שלו. לדבריו, האם פעלה במטרה להשפיל אותו. "זו הייתה החוויה הכי קשה שעברתי בחיי", כתב.

האב הוסיף כי עד היום "לא מסתדר לו במוח" שהוא לא היה בברית של בנו ותיאר כי הוא סובל בשל כך מסיוטים בלילה. לדבריו, בעקבות המקרה הוא התקשה לאכול ולתקשר במשך תקופה, וירד 17 קילו במשקל.

האם טענה כי התנהלה בהתאם להלכה בכך שלא הודיעה לאב על הולדת בנו ועל ברית המילה. היא ציטטה רב שהשיב בשלילה על השאלה האם אם פנויה שאינה בקשר עם אבי הילד מחויבת להודיע לו על הולדת הבן ולהזמינו לברית.

בפסק הדין כתבה השופטת גילה ספרא-ברנע מבית המשפט למשפחה בקריות כי האם לא התנהגה כמו בת זוג לשעבר סבירה, ולא ניתן למצוא הצדקה להתנהלותה. "האם התנהגה בזדון, בחרה במודע להסתיר את לידת בנו של האב, הציגה לו מצג שווא שהיא בהיריון כאשר כבר הייתה ימים ספורים לאחר הלידה, וכל זאת ללא טעם מבורר", הוסיפה.

השופטת ציינה שהאם הסתירה מהאב את לידת בנו במשך 10 ימים באופן מכוון, על מנת למנוע ממנו ליטול חלק בברית המילה. מדובר במקרה חריג המתאים להחלת דיני הנזיקין על סכסוך משפחתי, קבעה השופטת.

אלימות נפשית

עוד כתבה השופטת כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שנגרם לאב נזק. הוא לא זכה להכיר את בנו מהיום הראשון לחייו והתנהלות זו גרמה לאב, שהוא אב נורמטיבי שאוהב את ילדיו, אלימות נפשית, עוגמת נפש, בושה ממשפחתו וחבריו וסבל.

האם גם לא אפשרה לאב להשפיע על בחירת המוהל שימול את בנו, איך ייראה אירוע ברית המילה, מי יוזמן, מי יהיה הסנדק של בנו וגרמה לאב בושה בקרב חבריו ומשפחתו על כך שנולד לו בן והוא כלל לא ידע על כך.

באשר לטיעון ההלכתי של האם ציינה השופטת כי לא השתכנעה ממנו, שכן הרב מפרט בתשובתו שלכל הדעות יש העדפה למילה הנעשית על ידי האב. בדברים אלה יש חיזוק לטענות האב על חשיבות הטקס הדתי לו ולמשפחתו הדתית. במקרה המסוים עליו השיב הרב שני הצדדים לא היו בקשר, בעוד שבמקרה זה האב הוא אב פעיל ומעורב.

עוד ציינה השופטת כי גם עבור אב שאינו שומר תורה ומצוות יש לאירוע ברית המילה משמעות, כפי שיש כמעט לכל יהודי הבוחר לקיים טקס זה.

באשר לגובה הפיצוי השופטת כתבה שאין מקרה דומה בפסיקה. היא אמדה את גובה הפיצוי כנגזרת של הפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע המאפשר להטיל פיצוי בגובה 50,000 שקל ללא הוכחת נזק. 

מאחר שמדובר בהורים לשני ילדים משותפים העמידה השופטת את הפיצוי על הצד המתון וחייבה את האם לשלם לאב 35,000 שקל.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ האב: עו"ד עמוס צדיקה 
• ב"כ האם: עו"ד הדס פרידמן כהן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין