שיקום כלכלי ליועץ השקעות שחויב לפצות לקוחות במיליוני שקלים

היועץ הועסק בבית השקעות פרטי שבעליו הונה לקוחות דרך "מניות קש". הוא חויב לפצות את הלקוחות כי התרשל בתפקידו, אך לא היה שותף למרמה. בנסיבות אלה נקבע שניתן להחיל את ההפטר על חובותיו

השופט אפרית צ'יזיק הוציא לאחרונה צו שיקום כלכלי ליועץ השקעות שנכנס לחובות של 3 מיליון שקל לאחר שבית ההשקעות שבו הועסק כשכיר הונה לקוחות. השופט קבע שהחייב התנהל בחוסר תום לב כשבתחילת הפרשה חתם עם אשתו על הסכם ממון שקובע שדירת מגוריהם שייכת לה בלבד. החייב יוסיף לקופת הנושים סך של 721,000 שקל כתנאי להפטר.

באוגוסט 2020 הוגשה על ידי החייב, יליד 1971, בקשה לצו פתיחת הליכים שבה נטען כי הוא צבר חובות בסך 3 מיליון שקל לאחר שניתן נגדו פסק דין שקבע שעליו לפצות מספר לקוחות של בית ההשקעות בו הועסק, חברת "אפולו". 

הנושים הם 41 משקיעים שהשקיעו סכומי כסף ניכרים במניות של חברות פיקטיביות שהוצעו על ידי חברת אפולו ובעליה. הם הגישו תביעה נגד היועץ וכן נגד החברה, בעליה וחברת הביטוח AIG (שביטחה את העובדים ביטוח אחריות מקצועית). בעל החברה חויב לפצות אותם במיליון שקל ונגד היועץ ומנהל החברה ניתן פסק דין בסך של כ-2 מיליון שקל (בתוספת ריביות החוב האמיר בהוצאה לפועל לסך של 3.3 מיליון שקל). 

התביעה כנגד חברת הביטוח נדחתה מאחר שבעל השליטה בחברה הסתיר ממנה מידע שנגע לעברו הפלילי. 

ביחס ליועץ נקבע בפסק הדין שהוא התרשל בהתנהלותו כיועץ השקעות והפר את חובות האמון המוטלות עליו. זאת בשל הימנעותו מהפעלת שיקול דעת עצמאי ראוי לאחר שרכש "מניות קש" ללא בדיקה מקצועית ראויה של ההשקעות הכספיות. 

בסמוך לפרוץ הפרשה חתם היועץ עם אשתו על הסכם ממון שלפיו דירת המגורים שלהם שייכת לה בלבד. ההסכם אושר ביולי 2013. 

במסגרת הליך חדלות הפירעון הנאמנת ביקשה להאריך את תקופת התשלומים הבסיסית הקבועה בחוק ל-60 חודשים ולהעמיד את התשלום על 4,000 שקל לחודש. זאת בשל חוסר תום ליבו של החייב בהתנהלות לגבי דירת המגורים וכן רשלנותו המקצועית. 

החייב ציין כי בעל החברה הוליך אותו שולל וכי בפועל הנושים כבר קיבלו למעלה ממיליון שקל מתוך סך הסכומים שהפסידו (1.5 מיליון שקל). 

לדבריו, הנסיבות המיוחדות של המקרה ובעיקר מצבם של אשתו ובנו (שסובלים מנכות), על בית המשפט לקבוע שאין להכליל את דירת המגורים במסגרת מסת נכסיו הכוללת.

עוד לשיטתו, תקופת התשלומים צריכה לעמוד על 36 חודשים בלבד. 

הנושים טענו שיש לכלול את הבית במסת הנכסים, שכן הסכם הממון נחתם בסמוך להגשת התביעה על ידם כך שמדובר בהברחת נכסים. 

פעולה הגנתית

השופט אפרים צ'יזיק מבית משפט השלום בחיפה ציין השופט כי אמנם החייב התרשל, ואפילו רשלנות חמורה, אך אין מדובר במקרה בו אין להחיל את ההפטר על החובות שכן החייב לא הורשע בעבירה פלילית של מרמה.

הוא קבע שסמיכות הזמנים בין המועד שבו הסכם הממון אושר בבית המשפט לבין מועד קבלת מכתב ההתראה מהנושים במהלך אפריל 2013 מצביעה על כך שכוונת החייב הייתה לבצע פעולה מסוג של הברחת נכס. 

בנסיבות אלה כתב השופט שראוי לקבוע תכנית שיקום שתבטא תשלום משמעותי בגין אותה "פעולה הגנתית" של אישור הסכם הממון. זאת, לצד התחשבות בנסיבות המיוחדות של המשפחה.

בסופו של דבר נקבע כי על החייב להוסיף לקופת הנשייה 4,000 שקל לחודש למשך 60 חודשים ובסך הכל 240,000 שקל בתוספת 400,000 שקל בגין העברת הזכויות בדירה וכן 81,000 שקל בגין חלקו של החייב בדירת אמו. 

סך הכל חויב האיש ב-721,000 שקל שישולמו בכ-84 תשלומים. 

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ היחיד: לא צוין
• ב"כ המשיבים: עו"ד מימון אביטן ואח'

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין