שבועיים אחרי שהעליון החליט בגלגול שלישי שאין לאשר את ההסכם מפני שהוא פוגע בטובת האם, החתים אותה הבן על הסכם חדש. ביהמ"ש למשפחה והמחוזי פסלו גם אותו
יגעת ומצאת תאמין? תלוי במי מדובר. בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש אדם לצורך אישור הסכם מתנה במסגרתו העניקה לו אמו את זכויותיה במשק. מדובר בניסיונו החמישי מזה שמונה שנים של התובע לקבלת מחצית מהזכויות במשק. ואולם לצערו סגנית הנשיאה ורדה פלאוט (אב"ד), השופט צבי ויצמן והשופטת יעל מושקוביץ, קבעו שוב שההסכם אינו עולה בקנה אחד עם טובת האם והוא בטל.
תחילת הפרשה ביוני 2018 אז ניתן צו לפירוק המשק על רקע סכסוך בין האם לבעלה, שבינתיים הלך לעולמו. בית המשפט קבע אז שהמשק יימכר לצד שלישי, וזאת בכפוף למתן זכות מגורים להורים עד סוף ימיהם. בהמשך העניק האב המנוח את חלקו במשק לאחד הבנים (המשיב), כאשר נקבע שגם חלקה של האם יימכר למשיב והוא יהפוך לבעל המשק כולו.
המערער, שפחות אהב את העובדה שאחיו השתלט על המשק, פצח בשורה של הליכים משפטיים שנועדו לאשר הסכם מתנה עליו חתמה אמו כשלוש שנים לפני צו הפירוק. לטענת המערער, האם העניקה לו בהסכם את חלקה במשק כך שחצי ממנו שייך לו.
ואולם בית המשפט למשפחה דחה את תביעתו בנימוק שההסכם למעשה מותיר את האם בחוסר כל וחותר תחת טובתה. ערעורים שהגיש הבן לבתי המשפט המחוזי והעליון נגד פסק הדין – נדחו.
ואולם המערער לא ויתר. שבועיים בלבד אחרי החלטת העליון הוא ואמו ערכו הסכם מתנה חדש שחזר, פחות או יותר, על הוראות ההסכם הראשון, תוך הוספת זכות מגורים לאם במשק עד סוף ימיה. בתקווה שהפעם ההסכם יאושר, הוא נחתם מול נוטריון לאחר שהאם נבדקה ידי מומחה שאישר כי היא כשירה לחתום.
פחדה להישאר בודדה
תככי הבן לא עזרו לו, כאשר במאי אשתקד דחה בית המשפט למשפחה ברביעית את תביעתו לאישור הסכם המתנה. בית המשפט התרשם, על רקע עמדת גורמי הרווחה, שהאם חתמה על ההסכם מתוך חשש שהמערער יעזוב אותה והיא תישאר בודדה.
בנסיבות אלה נקבע שההסכם אינו לטובת האם, נערך תחת לחץ בלתי סביר מצד בנה העולה כדי עושק – ולפיכך הוא חסר תוקף.
המערער המשיך במעלליו וחודש לאחר פסק הדין הגיש ערעור למחוזי. לטענתו פסק הדין שגוי, שכן הן המומחה מטעמו והן מומחה בית המשפט מצאו שאמו חתמה על ההסכם בדעה צלולה.
אלא ששופטי המחוזי קבעו שגם בהנחה שהאם הקשישה הייתה כשירה, זה לא שולל את העובדה שהופעל עליה לחץ שגרם לה לחתום על הסכם שמנוגד לטובתה. לדבריהם ההסכם השני דומה במהותו לראשון, ובנסיבות אלה אין היגיון לאשרו חרף החלטות שיפוטיות שפסלו אותו.
השופטים הדגישו כי המערער ניסה למעשה לעקוף החלטה סופית של בית המשפט העליון באמצעות עריכת הסכם חדש אך דומה, בבחינת אותה הגברת בשינוי אדרת. "המערער לא השלים עם קביעתו החלוטה של בית המשפט העליון", כתבו, "וביקש לבצע את אותה פעולה תוך שינוי מסויים (זכות המגורים לאם במשק), אלא שכאמור לעיל, שינוי זה לאו שינוי הוא משזכות זו נתונה היתה לאם ממילא".
בסופו של יום הכריעו השופטים שאין להתערב בפסק דינו של בית המשפט למשפחה, וממילא יש לדחות את הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות של 30,000 שקל.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מירב בלאיש
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין