א.י. ואח' נ' ד.י. ואח'

 פתח דבר

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' א. נוס) מיום 9.5.22 שניתן בשתי תובענות – הראשונה, תביעת המערערים לאשר את הסכם המתנה שנחתם בניהם ביום 22.8.18 (תמ"ש 56898-11-18), השנייה – תביעת המשיב 1 למתן צו מניעה כנגד המערער 1 האוסר עליו להיכנס למשק אשר היה שייך להורי הצדדים אך נמכר למשיב, וכן להורות על הסרת המצלמות שהתקין המערער 1 במשק (תמ"ש 5871-04-21).

בתובענה הראשונה, מצא בית המשפט לדחות ולקבוע כי אין לאשר את הסכם המתנה שנחתם בין המערער לאמו, וזאת אחר שמצא כי ההסכם נחתם שלא מרצונה החופשי תוך הפעלת לחץ המגיע עד כדי עושק, ומכיוון שההסכם נוגד את טובתה בהיותה אדם שמונה לו אפוטרופוס.

במסגרת הליך זה הוסיף בית המשפט וחייב את המערער 1 לשאת בהוצאות משפט לטובת המערערת 2, האפוטרופוס לדין מטעמה ואוצר המדינה בשיעור כולל של 60,000 ₪ (20,000 ₪ לכל אחד מהגורמים הנזכרים).

בתובענה השנייה נעתר בית המשפט לבקשת המשיב 1 (להלן - המשיב) ונתן צו מניעה האוסר על המערער להיכנס למשק, כל עוד אמם של הצדדים אינה מתגוררת בו, וכן הורה על הסרת מצלמות שהותקנו במשק על ידי המערער. במסגרת תביעה זו אף נקבע, בהתאם לתסקיר שהוגש במסגרתה, כי המשיבות 2-3 בנותיה של המערערת, תשמשנה כאפוטרופסיות לגופה של האם והמשיב 4 ישמש כאפוטרופוס קבוע לרכוש. המערער חויב בהוצאות משפט בשיעור של 30,000 ₪ לטובת המשיב 1.

מכאן הערעורים.

רקע הדברים

1. הצדדים הם בני משפחה המנהלים עשרות הליכים משפטיים האחד כנגד משנהו בבית המשפט לענייני משפחה. עיקר המחלוקות ביניהם נוגעות לסוגיות רכושיות ולמערכת היחסים עם אם המשפחה, הגב' ש. י., המערערת 2, לה מונה אפוטרופוס לדין (להלן - האם או ש. לפי העניין), כפי שיפורט בהמשך הדברים.

    

2. דומה כי ראשיתם של דברים נעוץ בסכסוך שנוצר בין האם לבעלה המנוח מר ח.י. ז"ל (להלן- המנוח) בעקבותיו הגיש המנוח תביעה לפירוק השיתוף במשק (תמ"ש 23738-09-14), ואכן ביום 21.6.18 ניתן צו לפירוק שיתוף במשק ונקבע כי הנכס יימכר לצד ג' בכפוף למתן זכות מגורים לבני הזוג למותר ימיהם. להשלמת התמונה יצוין, כי המנוח העניק את חלקו במשק למשיב.

    

   ביום 2.12.19 הוסיף בית המשפט והורה כי חלקה של האם במשק יימכר למשיב שיהפוך להיות בעל הזכויות במשק כולו, תוך שנקבע כי אין לעכב את הסכם המכר על אף שבין לבין הגיש המערער 1 (להלן – המערער) תביעה לאישור הסכם המתנה לפיו נתנה לו האם את חלקה במשק (מחצית) במתנה, כפי שיפורט בהרחבה להלן, שכן אין כל מניעה כי ככל שהסכם המתנה יאושר יזכה המערער במחצית התמורה השווה לחלקה של האם במשק.

    

   נציין כי האם אינה מתגוררת לעת הזו במשק, ושוהה בבית אבות מיום 29.9.20.