הקונה שילם מקדמה בשנת 2012 בסך 250,000 שקל במעמד חתימת ההסכם, אולם המוכרים פשוט טענו שלא שילם דבר, ולא הפריעה להם העובדה שבהליך אחר אמרו ששילם. השופט קיבל את תביעת הקונה והורה להם להחזיר את הכסף.
בשנת 2012 נחתמו בין הצדדים מספר מסמכים לרכישת מגרש בראשון לציון – הסכם המכר, הסכם הלוואה, וכן מסמך שנחתם אצל עורך דין, בו צוין כי במעמד חתימת הסכם המכר "מופקד בזה" על ידי הרוכש סך של 243,000 ו-7,000 שקל לעורך הדין.
באותה שנה, אשתו של המוכר, שהייתה מצויה בהליכי פשיטת רגל, קיבלה צו הפטר, כל תיקי ההוצל"פ נגדה נסגרו, וגם היא חתמה על הסכם המכר. כמה ימים אחר כך נרשמה הערת אזהרה לטובת הרוכש על הנכס.
בשנת 2014 הגישו המוכרים תביעה בביהמ"ש המחוזי בלוד, בה עתרו, בין היתר, לביטול הסכם המכר וכן לתשלום פיצוי בסך 200,000 שקל בגין נזקיהם. כעבור מספר חודשים ההליך הסתיים בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים, וביטל את הסכם המכר.
אלא שעדיין נותר סכום כסף שהקונה שילם במעמד החתימה, ולכן הוא הגיש בבימ"ש השלום בראשל"צ תביעה להשבת הכסף, בה טען בין היתר כי בינואר 2012 הביא למשרדו של עורך הדין 250,000 שקל במזומן ומסר אותם לנתבעים.
מנגד, הנתבעים טענו בפשטות כי הוא לא שילם דבר. הנתבעים אף הגישו תביעה נגדית, בה דרשו לחייב את התובע בפיצוי מוסכם שנקבע בגין הפרה יסודית של ההסכם עקב אי תשלום תמורה, בסך של 200,000 שקל.
על כך התובע השיב וטען כי בביהמ"ש המחוזי הצדדים הגיעו להסכמה שלפיה הנתבעים קיבלו לידיהם את זכותם המוחלטת בקרקע כנגד ויתור על תביעת הפיצויים, ולכן הם מנועים מלתובע אותם בבית משפט אחר.
מנגד, הנתבעים טענו כי שאלת הפיצוי המוסכם כלל לא נידונה כלל בביהמ"ש המחוזי.
הודאה ברורה
השופט רפי ארניה השתכנע כי התובע אכן שילם 250,000 שקל במעמד חתימת ההסכם, והביא לכך נימוקים רבים. בין היתר, השופט ציין כי המסמך עצמו מלמד כי נחתם רק לאחר שהתובע "הניח על השולחן" (כדבריו) את הכסף.
כמו כן, השופט ציין כי הנתבעים ציינו במפורש בתביעה שהגישו בביהמ"ש המחוזי כי התובע שילם. "היש הודאת בעל דין ברורה ומפורטת יותר מזו? וכיצד ניתן לטעון טענה סותרת בהליך משפטי אחר?", השופט "שאל".
כמו כן, עורך הדין שערך את ההסכם העיד כי הנתבע שילם, ולא הייתה סיבה לפקפק בעדותו.
לאחר מכן, השופט דן בתביעה הנגדית ובסופו של דבר דחה אותה. השופט אמנם דחה את טענת התובע שלפיה התובעים לא יכולים לתבוע את הפיצוי, אך קבע כי משנקבע שהתובע כן שילם את המקדמה, לא ניתן לקבל את הטענה להפרת החוזה בשל אי-תשלום.
בסיכומו של דבר, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובע 254,440 שקל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ארז סמימי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שי עובד
עו"ד שירה איזנשטטר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין