- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נסיבות חיים טראגיות הובילו להסדר נושים מקל במיוחד
מפונה גוש קטיף שאשתו חלתה בסרטן וילדיו בעלי צרכים מיוחדים, צבר חובות של 3.6 מיליון שקל. נקבע שהוא יפרע רק 7% מהסכום ודירתו לא תימכר
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת אישר לאחרונה הסדר נושים חריג לטובת חייב השקוע בחובות בסך 3.6 מיליוני שקלים. על רקע נסיבות חיים טראגיות כיבדה השופטת עינת בלוקא את המתווה שלפיו יפרע האיש פחות מ-7% מחובותיו העצומים, ללא צורך במימוש דירתו.
מדובר בבן 46, נשוי ואב ל-5, שהליך חדלות הפירעון בעניינו החל לפני כ-5 שנים. ב-2005 הוא פונה מגוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות. כעשור לאחר מכן אובחנה אשתו עם גידול סרטני במוח, ומאז היא מוכרת כנכה בשיעור 100% ואינה עובדת. אם בכך לא די, חלק מילדיו בעלי צרכים מיוחדים ואחד מהם סובל ממחלה נפשית.
האישא הלך ושקע בחובות עתק, אשר הועמדו במסגרת ההליך על 3,632,064 שקל. ואולם, בשלב מסוים החייב עדכן את בית המשפט על הגעה להסדר עם הנושים העיקריים, שיפרע רבע מיליון שקל בלבד מסך החובות תוך שנתיים.
מנגד טענו הממונה על חדלות פירעון והנאמן שאין לאשר את ההסדר המוצע, שכן הדיבידנד המוענק במסגרתו לנושים נמוך מדי. לשיטתם על החייב לשפר עוד את הצעתו - אפילו שקיבלה את אישור רוב הנושים.
מקבלים סלי מזון
אבל השופטת בלוקא קבעה שיש לשים סוף לייסורי החייב, לפחות בהיבט הכלכלי, ולאשר את הסדר הנושים. היא הסבירה שבפן הטכני, ההצעה מקיימת את התנאים הפורמאליים הדרושים - רוב מניין ורוב ערך, שכן אושרה על ידי הנושים ברוב של חמישה מסכימים אל מול שלושה מתנגדים ובשיעור נשייה של 2,205,546 שקל המהווה 82% מסך החובות הכולל. כמו כן, ההצעה כוללת הסכמה פוזיטיבית מצד הנושים (המאשרים) שלא לממש את דירת המגורים של החייב, המוערכת ב-2.5 מיליון שקל.
"נתתי דעתי לעובדה כי קיים נכס מגורים בשווי ממשי", כתבה השופטת, "יחד עם זאת לא ניתן להתעלם ממצבו האישי המורכב של היחיד כמפרנס יחיד; את העובדה כי התא המשפחתי נתמך מזה שנים ואף נזקק לסיוע בסלי מזון; את עובדת היותה של רעייתו נכה בשיעור 100%; את מצבו של הבן הסובל מנכות נפשית; ואת העובדה כי הנכס הנוכחי הונגש לצרכיהם".
בשולי הדברים ציינה השופטת כי נוכח העובדה שמחצית הדירה שייכת לאשת החייב והליכי המימוש שלה כרוכים בעלויות משמעותיות - הרי שממילא לא קיים הפרש ניכר בין יכולת הפירעון בהינתן צו שיקום הכולל את מכירת הנכס, לבין זו המעוגנת בהסדר המוצע.
בנסיבות אלה כיבדה השופטת את המתווה שלפיו ישלם החייב לקופת הנשייה רבע מיליון שקל - סכום המהווה כ-6.8% בלבד מסך חובותיו - וזאת תוך שנתיים. נקבע כי עליו לשלם 11,500 שקל בפריסה ל-23 תשלומים בני 500 שקל כל אחד, והיתרה, בסך 238,500 שקל, בחודש ה-24 והאחרון.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
