שניים מבין 11 אחים סירבו לעזוב את הדירות אף שלפי צווי הירושה הן שייכות לכולם בחלקים שווים. כעת מנהלי העיזבון זכו בתביעת הפינוי שהגישו נגדם
ירושה של הורים ל-11 ילדים כללה שני בניינים במרכז הארץ. אף שכל הילדים ירשו אותם בחלקים שווים, שניים מהם – אח ואחות – המשיכו להתגורר בשתי דירות מבלי לשלם שכירות למורת רוחם של האחים שלהם. במסגרת תביעות פינוי שהוגשו נגדם על-ידי מנהלי העיזבון קבעה שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקווה עידית בן-דב ג'וליאן כי טענותיהם לזכויות בדירות לא הוכחו. היא חייבה אותם להתפנות תוך חודש.
האם נפטרה ב-2001 והאב ב-2011. שניהם לא ערכו צוואה ו-11 הילדים הוציאו צווי ירושה שלפיהם ירשו אותם שווה בשווה. לאחר מות האב מונו שניים מהאחים כמנהלי עיזבון זמניים ובהמשך מונו שני עורכי דין כמנהלים משותפים.
ב-2017 הגישו מנהלי העיזבון תביעה לפינוי אחד האחים ואחת האחיות ובעלה משתי דירות בבניינים שהיו שייכים להורים. המנהלים טענו כי לאח ולאחות אין זכויות כלשהן בדירות והם מסרבים לשלם דמי שכירות או להתפנות למרות התנגדותם של רוב היורשים שיישארו שם מבלי לשלם.
האח טען להגנתו כי הוא גם הבעלים של הדירה וגם דייר מוגן. לדבריו, כשהיה נער חתם עם אביו על הסכם לרכישת הדירה ולאורך השנים העביר לו מיליוני שקלים תמורתה. לדבריו, ההסכם נשמר בכספת בבית האב אבל מישהו העלים אותו. עוד הוא טען כי שיפץ את הדירה והשקיע בה מאות אלפי שקלים.
אחותו ובעלה טענו כי מנהלי העיזבון מנסים להטריד אותם ולגרום להם לעזוב את הדירה שבה הם גרים למעלה מ-20 שנה כדי להתעשר על הגב שלהם. האחות טענה כי היא ובעלה התגוררו עם אביה לבקשתו והיא טיפלה בהורים שלה וסייעה להם עד יום מותם, למרות הקושי שכרוך בכך. לדבריה, אביה הבטיח לה זכות מגורים בדירה לכל ימי חייה כאות תודה וטרם מותו חזר על ההבטחה כצוואה בעל-פה.
הסכימו לצווי הירושה
אבל השופטת עידית בן-דב ג'וליאן קבעה כי שני האחים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם לזכויות כלשהן בדירות. לגבי האח, נקבע כי גרסתו שרכש את הדירה בנערותו לא הגיונית ולא מגובה בראיות. מלבד זאת, היא סותרת את הטענה שהוא דייר מוגן ולא מסתדרת עם עדויות האחים שלפיהן אביו ביקש ממנו לשלם שכר דירה והוא סירב. השופטת אף לא האמינה שהיה איזשהו הסכם שנגנב מכספת.
עוד קבעה השופטת כי הנתבע לא נחשב לדייר מוגן תוך שהדגישה כי שתי תביעות שהגיש בעניין זה נמחקו. מלבד זאת, הוא לא הוכיח שהשקיע בדירה כספים כלשהם ובסופו של דבר, הוא הסכים להוצאת צווי הירושה ללא התנגדות או הערה כלשהי לגבי הדירה.
באשר לאחות ובעלה, נקבע כי עצם העובדה שהתגוררו עם המנוח לא מקנה להם זכות להמשיך לגור בדירה בחינם לאחר מותו. השופטת הדגישה כי האחות חתמה על הבקשה לצו הירושה, לא התנגדה לצו ולא העלתה שום טענה לגבי צוואה בעל-פה. בנוסף, היא ובעלה חתמו על הסכם שכירות מול מנהלי העיזבון ואף שילמו למשך תקופה את דמי השכירות. ההתנהלות הזו, קבעה השופטת, מעידה כי לא ראו את עצמם כבעלי זכות מגורים לצמיתות בדירה.
לפיכך, תביעת מנהלי העיזבון התקבלה והאחים יצטרכו להתפנות בתוך חודש. האח, שלא התנהל כראוי בהליך, חויב בהוצאות של 25,000 שקלים ואילו האחות ובעלה ב-15,000 שקלים.
- ב"כ התובעים: עו"ד אלי מור
- ב"כ הנתבעים: חדד יצחק ז'ילבר, עורך דין ירושות וצוואות (בשם נתבע 1), עו"ד יונתן חוטר ישי (בשם נתבעים 2-3)
עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינברג
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין