חייבים שעומדים בפני ביטול ההליך עקב חוסר תום לב ואי-שיתוף פעולה צריכים לקחת בחשבון שלא יוכלו לפתוח בהליך חדלות פירעון לפי החוק החדש למשך תקופה שנעה בין שנה לשנתיים וחצי – תלוי בחומרת התנהלותם.
בפסק דין חשוב שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לאחרונה הובהר כי חייבים שפשיטת הרגל שלהם בוטלה עקב חוסר שיתוף פעולה והתנהגות חסרת תום לב, יצטרכו להמתין בין שנה לבין שנתיים וחצי במקרים חמורים, עד שיוכלו לפתוח בהליך חדלות פירעון לפי החוק החדש. השופט עודד מאור, שביטל במקרה הזה הליך שהתנהל כשנתיים בשל ניצולו לרעה על-ידי החייב, הזהיר מהתוצאה החמורה של התנהגות פסולה, שעשויה לגרור חייבים להליכים נפרדים בהוצאה לפועל מול כל נושה ונושה.
התיק הנוכחי עסק בחייב שהגיש לפני כשנתיים בקשה לפשיטת רגל וביולי 2017 ניתנו בעניינו צו כינוס וצו תשלומים של 200 שקל בחודש.
עוד בתחילת 2019 המליץ המנהל המיוחד לבטל את ההליך עקב מחדלים חמורים של החייב, שלא מסר לנושים הודעה על הליכי הכינוס, לא עמד בתשלום החודשי, לא הגיש דוחות ולא התייצב לחקירה.
אך השופט עודד מאור החליט לתת לחייב הזדמנות נוספת. לפנים משורת הדין הוא נתן לו שהות ארוכה לסלק את המחדלים אך החייב לא השכיל לנצל אותה, והמשיך להתחמק מחובותיו תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט וצבירת חוב פיגורים.
בעקבות התנהלות זו החליט השופט מאור שאין מנוס אלא להיעתר לבקשת המנהל המיוחד, אליה הצטרף הכונס הרשמי, ולבטל את ההליך בשל ניצול לרעה מצד החייב.
החובה לשתף פעולה עדיין קיימת
בתוך כך נדרש השופט להכריע בשאלה מתי יוכל החייב לפתוח בהליך חדש לפי חוק חדלות פירעון החדש שהחליף את פקודת פשיטת הרגל.
למעשה, השופט התבקש לקבוע האם הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לגבי פשיטת רגל חלה גם על בקשות לפי חוק חדלות פירעון. הלכה זו קובעת כי כאשר הליך פשיטת רגל מבוטל עקב התנהלות פסולה מצד החייב, יהיה עליו להמתין בין שנה לשנה וחצי, ובמקרים חמורים גם שנתיים וחצי, עד שיוכל להגיש בקשה חדשה.
השופט מאור קבע כי ההלכה חלה גם על הליכים לפי חוק חדלות פירעון, שאף הם מטילים על החייב חובה לנהוג בתום לב ולעמוד בכל הדרישות של הגורמים השיפוטיים והמקצועיים.
כלומר, במקרה של חייבים בפשיטת רגל שההליך בעניינם בוטל והם מגישים בהמשך בקשה חדשה להליך חדלות פירעון, יצטרכו בית המשפט, הממונה לפי החוק או רשם ההוצאה לפועל, לבדוק שחלף זמן מספיק בין ביטול ההליך לבין הגשת הבקשה החדשה.
השופט הבהיר, כי מדובר בתוצאה קשה מבחינת החייב, שכן אם ההליך בעניינו בוטל, הוא יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל נפרדים מול כל נושה ונושה בתקופת ההקפאה שבמקרים חמורים עשויה להגיע לשנתיים וחצי כאמור. זוהי התוצאה הישירה, לדבריו, שמביאים התנהגות פסולה וניצול לרעה של הליך שנועד לסייע לחייבים להשתקם כלכלית.
"משמעות הדברים היא שעל חייב להפנים את החשיבות שבשיתוף הפעולה עם הליך של פשיטת הרגל, עם בעל התפקיד, וכפי שנעשים מאמצים שלא לבטל את ההליך... עליו לעשות מאמצים ולעמוד בחובותיו בהליך", סיכם השופט.
לגופו של עניין השופט החליט שלא להכריע מה יהיה משך תקופת ההקפאה שתחול על החייב והותיר זאת לשיקול דעתו של הממונה לפי חוק חדלות פירעון כשהדבר יהיה רלוונטי.
לפסק הדין בתיק פש"ר 36106-05-17
- ב"כ החייב: לא צוין
- המנהל המיוחד: עו"ד עופר שפירא
- ב"כ כונס הנכסים הרשמי תל אביב: עו"ד מיכאל רוזנבלט
עו"ד שרון אורן
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין