ביקשה צו הרחקה ל"גרוש האלים", ביהמ"ש: הכל שקרים

בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לפני כחודש בקשתה של אישה להוצאת צו שירחיק את הגרוש שלה ממנה, מביתה ומילדיהם. בימ"ש: "האישה מניפולטיבית ולא אמינה".

זוג שהתגרש לפני שנים רבות נקלע למריבות מחודשות בעניין הסדרי הראייה של האב עם שני הילדים, שנקבעו זה מכבר בהליך הגירושין. במשך זמן רב האב נהג לקחת את הילדים ממסגרות החינוך פעם בשבוע ולבלות עמם את אחר הצהריים ואז היה מחזירם לביתה של האם.

ואולם לאחרונה, טענה האם, האב החל להתנהג כלפיה וכלפיהם באלימות ומכאן בקשתה לצו הרחקה. האם המשיכה וטענה כי קיבלה הנחייה מפורשת מגורמי הרווחה שלא לאפשר מפגש בין ילדיה לבין אביהם והוסיפה שבאחד הדיונים בבית הדין הרבני, סיפרו הילדים לדיינים כי אביהם אלים כלפיהם ולפיכך הדיינים קבעו שהאב לא ייפגש עמם.

האישה – שמפעילה גן ילדים בביתה – הוסיפה טענה לפיה באחת הפעמים האב הגיע לביתה והחל לדפוק על הדלת בחוזקה, במשך שעה וחצי, תוך שהוא מפחיד את ילדי הגן ומסרב להסתלק עד שלא יפגוש את בתו.

"אופס, התבלבלתי"

האב הכחיש את הדברים, התנגד לבקשת צו ההרחקה והציג גרסה אחרת, לפיה הוא הגיע ביום הקבוע לקחת את הילדה מבית הספר, אך היא לא הייתה שם. כשהגיע לבית האם, היא אמרה לו שהילדה עדיין בבית הספר ואולם כשחזר לשם, סיפרו לו שהאם הגיעה לאסוף אותה מוקדם יותר. כששאל את האם לפשר העניין אמרה לו "אופס, התבלבלתי".

למרות זאת, לדברי האב, הוא לא ויתר על המפגש עם בתו וביקש לראותה. לטענתו, האם אמרה לו שהבת מפחדת להיות אתו ומנעה את פגישתם תוך שהיא אומרת לו שהוא יכול לקרוא למשטרה אם הוא רוצה. השוטרים שהגיעו למקום אמרו לילדה שהיא לא חייבת ללכת עם אבא אם היא לא רוצה וכך הסתיים המפגש שלא היה.  

השופטת נילי מימון קבעה כי גרסת האב אמינה ונתמכת בראיות לעומת גרסתה של האם שהתגלתה כשקרית לחלוטין. השופטת קבעה כי עדותה הייתה מלאת סתירות ולא רק שלא נמצאו ראיות לטענותיה, אלא שהראיות הוכיחו כי היא מתנהלת בחוסר תום לב ומפרה את הסדרי הראייה שנקבעו בפסק דין מחייב.

השופטת מצאה כי אין זכר לכך שבית הדין מנע מהאב לפגוש בילדים, ונהפוך הוא, הדיינים הם אלו שקבעו את הסדרי הראייה לאב לאחר ששוחחו עם הילדים. השופטת כתבה כי גם בגזרת גורמי הרווחה אין תמיכה בדברי האם שכן, לא נמצא שום תיעוד בו הומלץ לאם למנוע מפגשים בין האב לילדיו ומתסקירי העובדת הסוציאלית דווקא עלה דבר הפוך – כי האב הוא אבא ראוי ודווקא האם היא זו שמעוררת קשיים ומחבלת בהסדרי הראייה.  

מסקנותיה המתבקשות של השופטת היו שהאם לא רק מייצרת מניפולציות, היא גם עושה שימוש לרעה בהליכים משפטיים. בקשתה נדחתה והיא חויבה לשלם לאב הוצאות בסך 1000 שקל.

• שמם של באי כוח הצדדים, עורכי הדין, לא הוזכר בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין