קצין התגמולים הכיר בקשר סיבתי בין בעיות השמיעה לבין השירות הצבאי אבל הוועדה הרפואית קבעה 0% נכות. בית המשפט ביטל את ההחלטה משום שהוועדה לא הסתמכה על הבדיקות הנכונות.
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור של איש קבע ששמיעתו נפגעה בשל חשיפה לרעש במסגרת השירות הצבאי, והורה לוועדה הרפואית העליונה של קצין התגמולים, שקבעה לו נכות בשיעור של 0%, לדון מחדש בעניינו. השופטת עפרה ורבנר קבעה כי בהחלטת הוועדה נפל פגם משפטי משום שלא הפנתה את המערער לבדיקה עליה מורות תקנות הנכות ואף לא התייחסה לבדיקות שמיעה קודמות שהעידו על נכות.
לפני כשנה וחצי קבע מומחה אף-אוזן-גרון מטעם אגף השיקום כי המערער סובל מירידה בשמיעה ומטנטון בשל שירותו הצבאי, וקצין התגמולים קיבל את מסקנתו. בהתאם לכך, הוא נשלח לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי הנכות מהם הוא סובל.
הוועדה הרפואית המחוזית התכנסה בעניינו בשנה שעברה והחליטה שאין לה מספיק מידע על מצב השמיעה של המערער והפנתה אותו לבדיקת "ברה" (BERA) הבוחנת את תפקודי מערכת השמיעה. לאחר קבלת תוצאות הבדיקה היא החליטה שלמערער אין נכות שמיעה ולכן העמידה את שיעור נכותו על 0%.
ערר שהגיש לוועדה הרפואית נדחה ועל כן הוא פנה לעזרת בית המשפט המחוזי בערעור בו ביקש להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר.
בערעור נטען בין היתר כי הוועדה לא הייתה מוסמכת לקבוע שהמערער אינו סובל מנכות שכן מרגע שקצין התגמולים קבע שיש קשר סיבתי בין בעיות השמיעה שלו לבין השירות הצבאי כל שמוטל עליה לעשות הוא לקבוע את שיעור הנכות.
עוד נטען כי את אחוזי הנכות שלו היה צריך לקבוע בהתאם לבדיקה אודיולוגית ולא לפי בדיקת "ברה", וכי הוועדה התעלמה לחלוטין מממצאי בדיקות קודמות שנערכו לו והסתמכה אך ורק על ה"ברה".
קצין התגמולים טען מנגד כי הוועדה שלחה את המערער לבדיקה הנוספת לאחר שגילתה פער לא הגיוני בין ממצאי הבדיקות הקודמות. עוד נטען כי לפי התקנות היא בהחלט רשאית לקבוע שאחוזי הנכות עומדים על אפס וכי אין כל חובה בתקנות להסתמך על ממצאי בדיקה אודיולוגית דווקא.
לא עמדה בדרישת ההנמקה
ראשית, השופטת ורבנר קבעה כי מרגע שקצין התגמולים הכיר בקיומה של נכות שקשורה לשירות הצבאי לוועדה אסור לכתוב מילולית שלמערער "אין נכות" כפי שעשתה, ואולם, היא בהחלט רשאית לקבוע כי דרגת הנכות עומדת על 0% ובלבד שנקודת המוצא שלה היא שקצין תגמולים מכיר בנכות.
שנית, השופטת קיבלה את טענת המערער בנוגע לסוג הבדיקה המכרעת. נקבע כי בהחלטת הוועדה נפל פגם משפטי משום שהיה עליה לקבוע את אחוזי הנכות על סמך בדיקה אודיומטרית ולא על סמך בדיקת "ברה", ואם בחרה לפעול אחרת היה עליה להסביר מדוע.
יתרה מזו, הוועדה לא התייחסה בנימוקיה לבדיקות הקודמות שביצע המערער מבלי להסביר מה הסיבה להתעלמות הגורפת. "המדובר בהחלטה שאינה עומדת בדרישת ההנמקה ובמידת ההתייחסות הנדרשת בהתייחס לבדיקות הרלוונטיות, ובהחלטה אשר אינה קובעת את שיעור הנכות בהתאם למבחן שנקבע בתקנות כי הוא הקובע-בדיקה אודיומטרית", נכתב בפסק הדין.
משכך השופטת קבעה כי הפגמים הללו מצדיקים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית העליונה בהרכב אחר, תוך שנתנה הוראות מדויקות לגבי הדיון בבקשה והאופן שבו תנומק ההחלטה.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערער: חן לוי, עו"ד נכי צה"ל
- ב"כ המשיב: עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין