המחוזי הגדיל את המזונות והבהיר: אין להיצמד לחישובים מתמטיים-דווקניים

פסק דין בעניינם של הורים לשלוש בנות, הוביל לאמירה עקרונית וחשובה של שופטי בית המשפט המחוזי בלוד, בנוגע לחישוב מזונות ילדים.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד הוחלט להעלות את גובה המזונות שישלם אב לשלוש בנותיו – כולן מעל גיל 6. השופטות מיכל ברנט וורדה פלאוט והשופט צבי ויצמן – סברו כי בית המשפט למשפחה (בפתח-תקווה) לא התחשב מספיק בפער ההכנסות בין הצדדים, שעומד ביחס של 86% לאב ו-14% לאם, ובכך שהבנות שוהות רוב הזמן אצל אימן.

כחלק מהליכי הגירושים בין ההורים, הגישה האישה תביעת למזונות בנותיהם – בנות 9, 14 ו-16, ואילו הבעל הגיש תביעה לתשלום דמי שימוש על התקופה שבה אשתו גרה לבדה בבית המשותף, עד שנמכר במסגרת פירוק השיתוף ביניהם.

לפני כשנה, בית המשפט למשפחה בפתח-תקווה קבע כי המזונות יעמדו על 1,500 שקל לבנות שמתחת לגיל 15 ו-1,000 שקל לבת הגדולה. בנוסף, האב חויב לשלם להן 750 שקל עבור התקופה שבה חיו בבית עם אמן. עוד נקבע כי לאחר שהן יעברו להתגורר עמה בבית חדש הוא יישא ב-50%, ולא יותר מ-2,250 שקל לחודש – מגובה דמי השכירות או המשכנתא שהאם תשלם.

זאת, על סמך חישוב שעלות השכירות החודשית שלה תעלה כ-4,500 שקל בחודש. מעבר לכך חויב האב בחצי מהוצאות החינוך והרפואה של הבנות.

בד בבד, קיבל בית המשפט את תביעת דמי השימוש של הבעל וחייב את האישה לשלם לו 68 אלף שקל עבור התקופה שגרה בבית ממועד סידור הגט ועד לפינוי (17 חודשים).

בערעור שהגישה האם היא טענה, בין השאר, כי שיעור המזונות לבנות נמוך ביחס לפערי ההשתכרות המשמעותיים בינה לבין בעלה, וכן ביחס לכך שהיא משגיחה על הבנות 90% מהזמן.

לגבי הוצאות המגורים, האם הוסיפה כי בית המשפט קבע דמי שכירות מאוד נמוכים ביחס לרמת החיים שלה ושל הבנות ומקום מגוריהן, ובפועל הם עומדים על 7,500 שקל לחודש.

תשובת האב לערעור הייתה כי סכום המזונות שנפסק לבנותיו הוא "מעבר לראוי" – יותר מ-6,000 שקל לחודש.

תחושת השופט

השופטים הזכירו כי לפי ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, מזונות לילדים מעל גיל 6 צריכים להיפסק בהתאם לפערי ההשתכרות בין ההורים וחלוקת השהייה של הילדים ביניהם.

בהתאם לכך, השופטים השתכנעו שיש מקום להעלות את סכומי המזונות, שכן הבנות שוהות רוב הזמן אצל אימן, ופערי ההכנסות הפנויות בין ההורים משמעותי: 2,000 שקל לאם ו-12,000 שקל לאב. כלומר, יחס ההשתכרות הפנויה של הצדדים עומד על 86%-14% לטובת האב.

על כן השופטים החליטו להעלות את המזונות ב-300 שקל על ידי הגדלת המזונות של הבת הגדולה והקטנה ב-150 שקל כל אחת.

כמו כן, השופטים העלו את החישוב היחסי של המדור כך שיישא ב-2,550 שקל עבור המדור. זאת, בהתחשב ברמת החיים לה הורגלו הבנות לפני הפרידה.

אחת ההערות החשובות בפסק הדין הייתה כי חישוב מזונות לא צריך להיעשות לפי "תחשיב מתמטי דקדקני ודווקני", כפי שסוברים היום חלק מהמלומדים והשופטים. לטעמם, פסיקת המזונות נשענת בין היתר על תחושת השופט לגבי ההורה שנושא במרב הנטל של גידול הילדים.

בסיכומו של עניין, נקבע כי האב ישלם לבנותיו מזונות של 4,300 שקל בנוסף ל-2,550 שקלים עבור הוצאות המגורים שלהן. בנוסף, הערעור התקבל כך שנקבע כי האב יישא ב-80% מהוצאותיהן הרפואיות והחינוכיות.

האב חויב בהוצאות משפט של 15,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.