הוריש משק לאחד מילדיו - המחוזי ביטל את הצוואה

היורש סיפר כי היה הבן המועדף על אביו מאחר שבניגוד לאחיו - טיפל בו במסירות והיה דתי כמוהו. אלא שבדעת רוב נקבע: המנוח לא היה כשיר בשעת הציווי

דרמה במחוזי תל אביב: בוטלה צוואה שכבר קוימה בבית המשפט למשפחה, ושקבעה כי המשק של המנוח יועבר רק לאחד מבניו. השופט נפתלי שילה, שלעמדתו הצטרפה השופטת עינת רביד, קבע על סמך תיעוד רפואי כי האב לא היה כשיר בשעת הציווי. השופט גרשון גונטובניק (אב"ד), שנותר בדעת מיעוט, סבר שיש לדחות את הערעור ולקיים את הצוואה.

ששת המערערים והמשיב הינם אחים, ילדי גבר שהלך לעולמו במרץ 2019, בגיל 86. המנוח הותיר אחריו צוואה נוטריונית מדצמבר 2014 שלפיה כל עיזבונו, לרבות משק חקלאי במושב, יוענק אחרי מותו לבנו-המשיב בלבד.

באפריל אשתקד הורה בית המשפט למשפחה בתל אביב על קיום הצוואה, תוך דחיית הערכת המומחה מטעמו - לפיה בסבירות גבוהה שהמנוח לא היה כשיר בעת עריכתה; זאת בהסתמך על כך שבנו-המשיב, בניגוד לאחיו, היה היחיד מבין ילדיו ששמר שבת כמוהו, ואף טיפל בו במסירות בערוב ימיו, באופן המלמד שביקש להוקיר לו טובה לאחר מותו.

בערעור שהגישו האחים המקופחים למחוזי, טענו שבית המשפט למשפחה טעה כשלא אימץ את חוות דעת המומחה מטעמו. נטען שבשעת חתימת הצוואה האב כבר היה בתהליך דמנטי מתקדם, וממילא לא היה כשיר להוריש.

מנגד טען "הבן המועדף" שאביו ביקש להוקיר לו טובה על הטיפול המסור בו, ובשילוב היותו היחיד מבין ילדיו שדתי כמוהו - ערך את הצוואה לטובתו, לגרסתו בזמן שהיה צלול. המשיב ביקש לדחות את הערעור ולאשרר את פסק הדין שניתן, שלפיו הוא הזוכה בכל העיזבון.

לא זיהה קרובי משפחה

ואולם השופט שילה, שכתב את פסק הדין של דעת הרוב, סבר אחרת. בניגוד לקודמתו, הוא קבע שיש לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט למשפחה, הנתמכת במסמכים רפואיים מזמן אמת, המעידים על ירידה קוגניטיבית סביב מועד עריכת הצוואה.

כך, לפי המומחה המנוח אובחן רשמית עם אלצהיימר אומנם רק בפברואר 2015, ואולם להערכתו - מצבו לא היה שונה מהותית חודשיים קודם לכן, במועד חתימת הצוואה, זאת על רקע קשיים מהם סבל בזיהוי בן משפחה קרוב ואי-ידיעה כיצד להתלבש, המעידים, לשיטתו, על שלב מתקדם יחסית של המחלה.

בדומה לכך צוין בהערכת תלות מטעם ביטוח לאומי מתחילת 2015, כי המנוח אפילו לא זיהה את בנו כשהתבקש לכך, אלא חשב שמדובר ביו"ר הוועד של המושב "שעוזר לי הרבה". תיעוד רפואי זה הצדיק, לדברי השופט, לאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט, ולהעדיפה על פני יתר העדויות שנשמעו.

"העובדה שהמשיב טיפל במסירות במנוח, הרבה יותר מהמערערים, והוא התגורר לידו וסייע לו רבות, לא יכולה 'להכשיר' צוואה שנערכה כשהמנוח כבר לא היה כשיר ולא יכול היה להבין את המשמעות של הדרת יתר ילדיו מכל עיזבונו", הדגיש השופט בהקשר הזה.

הוא קבע, בתוך כך, שהמשיב אף מושתק מלטעון שאביו היה צלול במועד הצוואה, שכן במסגרת אותה הערכת תלות הודה, למעשה, כי הוא פגוע קשות מבחינה קוגניטיבית.

לפיכך נקבע בדעת רוב של השופט שילה והשופטת רביד, שעל הערעור להתקבל תוך חיוב הזוכה ב-15 אלף שקל הוצאות לטובת אחיו, כשהמשמעות היא שצוואת אביהם תבוטל כלא הייתה.

• ב"כ המערערים: עו"ד אבי גפן
• ב"כ המשיב: עו"ד אייל סודאי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.