המוכר לא היה כשיר – אין תוקף לזכרון הדברים

גבר ערירי עם פיגור גבולי חתם על התחייבות למכירת משק שירש מאביו. בימים שלאחר מכן נכנס לחרדות ואפילו פנה לפרקליטות ולמשטרה, ולבסוף הודיע על ביטול העסקה. תביעה שהגישו נגדו המוכרים נדחתה

תביעה לאכיפת זכרון דברים למכירת משק בדרום הארץ, שנחתמה בין הבעלים – גבר בן 69 שמאובחן עם פיגור גבולי, אפילפסיה והפרעת הסתגלות – לבין איש הייטק וחוקרת רפואה, נדחתה לאחרונה. השופט יעקב דנינו מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי המוכר לא היה כשיר לבצע עסקה מורכבת שכזו.

את המשק ירש המוכר מאביו ב-2015. שנתיים לאחר מכן, הוא חתם עם הרוכשים על זכרון דברים למכירתו תמורת 3 מיליון שקלים. יום למחרת הוא כבר פנה לפרקליטות ולמשטרה עם חששות לגבי העסקה, וכעבור כשלושה שבועות הודיע סופית שהוא לא מעוניין למכור.

בתביעה שהגישו נגדו הרוכשים מספר חודשים לאחר מכן הם טענו כי זכרון הדברים הוא הסכם מחייב והמוכר מנסה לסגת ממנו מ"שיקולים עסקיים ולא ענייניים". הם ביקשו שבית המשפט יורה על אכיפת העסקה ויחייב את הרוכש לשלם להם 10% מסכום התמורה – הפיצוי המוסכם שנקבע בזכרון הדברים.

הטענה העיקרית של המוכר הייתה שלא היה כשיר לחתום על המסמך ולכן אין לו תוקף. הוא סיפר שלאחר מות אביו נכנס לדיכאון עמוק וסבל מחרדות. באותה תקופה הגיע אליו אביו של יו"ר הוועד ואיים שאם לא ימכור את המשק ילשין לרשות מקרקעי ישראל שיש לו שני משקים – מה שאסור לפי נהליה. הוא טען כי חתם על המסמך משום שחשש מהאיומים ונלחץ שיאבד את המשק של אביו. לדבריו, כבר כעבור יומיים הוא הסביר לרוכש שהוא נמצא במצוקה נפשית ולא מסוגל למכור את המשק אבל הוא לא הקשיב.

העסקה הייתה גדולה עליו

השופט יעקב דנינו קבע כי זכרון הדברים נחשב להסכם מחייב מאחר שהוא כולל את כל התנאים המהותיים של העסקה כמו סכום התמורה, לוח התשלומים, מועד המסירה ועוד, ומעיד על כוונה לבצע את העסקה.

עם זאת, השופט קיבל את טענת הנתבע כי לא היה כשיר לחתום על המסמך ופעל תחת לחץ והשפעה של אחרים. מחוות דעתו של פסיכיאטר שמונה כמומחה עלה כי הנתבע פעל תחת לחץ ותחושת איום, ולא הבין את משמעות החתימה. המומחה ציין כי כושר השיפוט של הנתבע פגום ושהעסקה כל-כך גדולה "גדולה למידותיו". הוא הדגיש שהנתבע  התייעץ עם אף אחד לפני החתימה וביום שאחרי כבר הביע חרטה.

השופט קיבל את חוות הדעת תוך שציין כי התנהלותו של הנתבע בדיונים תאמה את האבחנות של המומחה. הוא היה חרדתי ותזזיתי, בחלק מהזמן מכונס בעצמו וגילה עוינות גדולה לתובעים ולעורך הדין שלהם.

השופט הדגיש עוד את הפער המשמעותי ביחסי הכוחות בין הנתבע – אדם בעל מוגבלות רפואית ונפשית, לבין התובעים – חוקרת במדעי הרפואה ומנהל מוצר בחברת הייטק. כמו כן, ציין השופט כי הנתבע הודיע על ביטול העסקה תוך זמן קצר, וכי התובעים לא שילמו לו מקדמה ולא ביצעו פעולות מהותיות כמו נטילת משכנתה, כך שמצבם לא השתנה לרעה בעקבות החתימה.

לפיכך, השופט דחה את התביעה וקבע כי לזיכרון הדברים אין תוקף. עם זאת, מאחר שהתובעים לא היו מודעים לחומרת מצבו של הנתבע ולא הם שלחצו עליו למכור, הוא החליט שלא לחייב אותם בהוצאות.

• ב"כ התובעים: אלי סלהוב, עורך דין חוזים
• ב"כ הנתבע: עו"ד רונית לוי ועו"ד צבי שוורץ

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין