ידיעה בלעדית של פסקדין, שהתפרסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין איסמעילוף נ' מדינת ישראל
בעלי קרקע בנגב גילו להפתעתם שהמדינה הקימה בשטחם בית ספר ציבורי גדול. לאחר שלא נענתה לדרישתם לפינוי, הם הגישו תביעה לסילוק ידה. בית המשפט ניסה להביא את הצדדים להבנות, אך המדינה הקשתה וחויבה בהוצאות.
"באופן שלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת (כנראה מכיוון שהדבר איננו אפשרי)- המדינה מיקמה בית ספר בתוך מקרקעין השייכים לתובעים", כתב השופט ישעיהו טישלר, בפסק הדין שהורה למדינה לסלק את ידה מהקרקע 10 ימים אחרי סיום שנת הלימודים.
הסיפור החל, כאשר רק בשנת 2012 נודע לבעלי האדמה, כי המדינה בנתה עליה בית ספר ציבורי ללא ידיעתם וללא הרשאתם. המדינה לא נענתה לבקשותיהם החוזרות לפינוי הקרקע - ולכן הגישו לבית משפט השלום בבאר שבע, תביעה לסילוק יד ופינוי בית הספר.
המדינה הודתה שנפלה טעות ושהתובעים צודקים, אך לטענתה, בקשתם כי תפנה את בית הספר באופן מיידי, במהלך שנת הלימודים, נעדרת תום לב. לעמדתה, לא יקרה לתובעים שום דבר אם יאפשרו לה לפנות את הקרקע בחודש ספטמבר- תחילת שנת הלימודים הבאה.
התובעים טענו בתגובה, כי המדינה היא שנוהגת בחוסר תום לב כשהיא גורמת לסחבת מכוונת, והתעקשו כי הפינוי יתבצע תוך 30 יום.
לא רואים את הצד השני
השופט, שביקש לסיים את הסכסוך כולו בהסכמה, הביע צער שהצדדים לא הגיעו להבנות, ככל הנראה בשל התעקשות המדינה כי התובעים יסתפקו בתשלום דמי שימוש, ללא פיצוי כספי נוסף.
"לצערי, כל אחד מהצדדים הציג 'עמדת קצה' שגלומה בה רק ראיית האינטרס הפרטי, בלי גילוי הבנה ואמפטיה לעמדת הצד שכנגד", כתב השופט והוסיף, כי נכון שדרישת התובעים לפינוי לא נענתה על ידי המדינה והם זכאים לסעדים, אך עם זאת, אין כל סיבה לגרום נזק לתלמידים, ולהתעקש על פנויים דווקא לפני סוף שנת הלימודים.
את הנזק שייגרם לתובעים מדחיית הפינוי, קבע השופט, ניתן יהיה לכמת בפיצוי כספי במסגרת תביעה מתאימה, בפרט כשאינם מתכוונים לעשות דבר מה במקרקעין ממש ביום הפינוי.
עם זאת, נקבע כי גם המדינה לא טומנת ידה בצלחת, ובקשתה לפינוי בית הספר רק בתחילת שנת הלימודים ממשיכה את התנהלותה חסרת תום הלב. זאת, במקום לעשות הכל כדי להיטיב עם התובעים, ולדחות את שיקולי הנוחות שלה מפני זכויות התובעים, שהופרו על ידה בגסות.
לאחר איזון בין שיקולי הצדדים, החליט השופט להורות למדינה לפנות את הקרקע מכל אדם וחפץ עד ה-10.7.2013- 10 ימים לאחר סיום שנת הלימודים, ולשלם לתובעים הוצאות של 20 אלף שקל.
למה לא נפסק גם פיצוי?
עו"ד אלימלך יערי, העוסק בתחום המקרקעין, מסביר: "למרות הקביעה כי התובעים צודקים וכי הנזק שנגרם להם הוא בר-פיצוי, ולמרות שהמדינה ידעה על העוול שנעשה זמן רב לפני פתיחת שנת הלימודים, ולא הייתה צריכה לאכלס את בית הספר, לא יכול היה השופט לפסוק את הפיצוי המגיע לתובעים, במסגרת התובענה, כיוון שהתבקש בה סעד של פינוי וסילוק יד בלבד. לפיכך, סביר להניח שהפיצוי יתבקש בהליך אחר."
לפסק הדין בעניין איסמעילוף נ' מדינת ישראל
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.