המדינה אינה מקיימת את חובתה למתן חינוך מיוחד חינם

"חובת המימון על-ידי המדינה חלה גם על הסיוע הדרוש לילד בעל צרכים מיוחדים ששולב במוסד חינוכי רגיל", כך קבעו שופטי בג"ץ בקבלם את עתירתה של "יתד", עמותת הורים לילדי תסמונת דאון, כנגד החלטת משרד החינוך להעניק חינוך מיוחד חינם רק לילדים במוסדות לחינוך מיוחד.

חוק חינוך מיוחד מתווה שתי דרכים למתן חינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים: האחת במסגרת נפרדת של מוסד לחינוך מיוחד, והשניה שילוב הילד במסגרת מוסד חינוך רגיל, שבו מקבל הילד סיוע מיוחד בהתאם לצרכיו האישיים. "ועדת השמה" קובעת את זכאותו של ילד לחינוך מיוחד תוך מתן "זכות קדימה" להשמתו במוסד לחינוך רגיל, שאינו מוסד לחינוך מיוחד, וזאת אם הסיקה הועדה כי כושרו הנפשי או השכלי מאפשר את שילובו במסגרת הרגילה.

לגבי הפרשנות שנותן משרד החינוך לחוק חינוך מיוחד, על פיה חינוך מיוחד חינם יינתן לילדים שהושמו במוסדות החינוך המיוחד בלבד, קבעה שופטת בג"ץ, דליה דורנר, כי: "אין זה מתקבל על הדעת, כי הכנסת בחרה, באופן שרירותי, לצמצם את חובת המדינה לתת חינוך מיוחד חינם רק לאחת משתי המסגרות שנקבעו בחוק, וכל זאת כאשר מוסכם על הכל כי במסגרת הרגילה טמון ערך מוסף של ממש לחינוך." השופט תאודור אור, בהצטרפו לפסק דינה של השופטת דורנר, מוסיף כי טובתו של הילד "שאם יכול הוא ומסוגל להשתלב במסגרת לימודים רגילה, רצוי הדבר מבחינתו. זוהי עמדתם המוצהרת של גורמים חינוכיים, של משרד החינוך ושל ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי שר החינוך והמליצה את המלצותיה (ועדת מרגלית)."

לעניין הסעד הראוי קובע בג"ץ כי על משרד החינוך להיערך במהרה לקיום דרישות החוק, לכל המאוחר בשנת התקציב הבאה.

המדינה חויבה בתשלום הוצאות העותרים.

בג"ץ 2599/00 יתד נ' משרד החינוך

למדור משפט מנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.