הילדים עברו את גיל 6 - אביהם קיבל פטור ממזונות

נוכח חלוקת זמני שהות ויחס הכנסות שווים עם האם, נקבע שבגין ילדיהם הגדולים לא יועברו תשלומים. מזונות הבת הקטנה (4) הועמדו על 1,600 ש'

בית המשפט למשפחה בירושלים פטר לאחרונה אב ל-3 ממזונות שני ילדיו הגדולים, שעברו זה מכבר את גיל 6. הסיבה: יחס זמני שהות והכנסות פנויות שווה בין ההורים, שלמסקנת השופטת ריבי לב אוחיון אינו מצדיק חיוב מי מהם במזונות. עבור הבת הקטנה (4) נקבע תשלום בסך 1,600 שקל, שכן חובת המזונות עד גיל 6 היא אבסולוטית על האב.

הצדדים נישאו לפני כעשור והביאו לעולם שני בנים (8.5, 6.5) ובת (4). טרם חתונתם חתמו על הסכם ממון, שתביעה לביטולו תלויה ועומדת בבית הדין הרבני. בשלהי 2022 פתחה האם בהליכי גירושים, וכשנה לאחר מכן - כלומר בטרם הגיע הבן האמצעי לגיל 6 - נקבע שהאב ישלם עבור ילדיו מזונות זמניים ומדור בסך כ-2,500 שקל בחודש.

בדיון על אודות המזונות הקבועים סיפרה האם שחוותה התעמרות מבעלה לשעבר, וכתוצאה מכך הפכה להיות "משותקת ותלויה מבחינה כלכלית". לדבריה נושאת על כתפיה את עול גידול הילדים ודואגת לכל מחסורם, כמעט ללא סיוע מהאב הסובל, לטענתה, ממגבלות וקשיים בגלל כאבי גב ופריצות דיסק. עוד שיתפה שמשלמת שכירות בסך 6,700 שקל בחודש.

בקשת האם הייתה לחייב את האב במזונות של כ-2,700 שקל עבור שלושת ילדיהם, בתוספת מחצית מתשלומי המדור.

האב, מצדו, הכחיש בתוקף שסובל ממגבלות פיזיות ואינו עוזר עם הילדים. לדבריו הוא שותף מלא ונושא ביחד עם האם בנטל גידולם וחינוכם. עוד טען שבעוד גרושתו חיה חיי מותרות - ובכלל זה שוכרת דירה בסכום מופרז - הוא חי חיי צניעות ומשלם משכנתה נמוכה על דירתו, בסך 1,700 שקל.

טענתו המרכזית הייתה שנוכח זמני שהות והכנסות שוויוניים בין הצדדים, ראוי לפטור אותו ממזונות בניו.

ממצה את כושר העבודה

ואכן, השופטת לב אוחיון מצאה שמתקיים שוויון מוחלט בין ההורים הן ביחס ההכנסות הפנויות שלהם והן בחלוקת זמני השהות ביניהם - פרמטרים קריטיים ומרכזיים לחיוב במזונות קטינים שעברו את גיל 6.

כך, בנושא הכנסות הצדדים הגיעה השופטת למסקנה שלשניהם הכנסה פנויה בסך 20,700 שקל בחודש. היא נמנעה, בתוך כך, מלזקוף את מלוא דמי השכירות שמשלמת האם - כאמור 6,700 שקל - כהוצאה לעניין זה. "עת היו הצדדים יחד הם שכרו דירה תמורת 4,000 שקל לחודש. כעת הגדילה התובעת משמעותית את הוצאות המדור שלה", נכתב.

החלטתה הייתה להעמיד את מדור האם על הסכום ששילמו הצדדים כשחיו יחד, כלומר 4,000 שקל. עוד קבעה השופטת בהקשר הזה שהאב ממצה את כושר השתכרותו, ולכן אין מקום להעמיד את הכנסתו הפנויה הפוטנציאלית על סכום גבוה יותר.

אשר לזמני המפגשים עם הילדים, חלוקתם השוויונית למעשה לא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים במסגרת ההליך המשפטי. "על כן", קבעה השופטת, "יחס זמני השהות של הצדדים עם הקטינים הוא 50%-50%", בדומה ליחס הכנסותיהם הפנויות.

על רקע נתונים אלה קבעה השופטת שבעוד עבור הבת הקטנה - שטרם מלאו לה 6, ומכאן שהחובה לזון אותה על-פי הדין העברי הינה אבסולוטית על האב - ישלם האחרון מזונות ומדור בסך 1,600 שקל, בגין שני בניו הגדולים יקבל האיש פטור ממזונותיהם, בשל גילם והשוויון עם האם בחלוקת זמני השהות וביחס ההכנסות.

• ב"כ התובעת: עו"ד טל פרי
• ב"כ הנתבע: עו"ד רחלי אייבס

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.