״דף חדש״: חד הורית שסובלת מדיכאון תכנס להליך חדלות פירעון

לחייבת 12 תיקי הוצאה לפועל. שלושה נושים התנגדו לבקשה לפתיחת ההליך אך הרשמת התרשמה שהחובות נוצרו בשל מצב אישי וכלכלי מורכב. בקשת החייבת לפטור מתשלום עיתי נדחתה

הרשמת מירלה אהרון ביננפלד קיבלה לאחרונה בקשה של חייבת שצברה חובות בסך של כ-98,500 שקל והוציאה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון. החייבת ביקשה פטור מתשלום עיתי אך הרשמת סקרה את ההוצאות החודשיות שלה והתרשמה כי תשלום חודשי שהיא נותנת כתרומה אינו חיוני. החייבת תשלם לקופת הנושים 400 שקל לחודש.

האישה הגישה בקשה לצו לפתיחת הליך בפברואר השנה (2020), במסגרתה הצהירה כי היא  חדלת פירעון. כלל החובות שלה עומדים על סך של 98,500 שקל ב-12 תיקי הוצאה לפועל. 

בדיון שהתקיים בחודש שעבר ביקשה האישה לפטור אותה מתשלום עיתי לקופת הנושים מאחר שהיא מתקיימת רק מגמלאות ביטוח לאומי. 

רוב הנושים לא הגיבו לבקשה ולא התייצבו לדיון, אך שלושה נושים התנגדו.

הרשמת מירלה אהרון ביננפלד מלשכת ההוצאה לפועל כפר סבא הבהירה כי מטרתו העיקרית של חוק חדלות פירעון היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ושילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים, תוך כדי מקסום פירעון החוב לנושים. התוצאה המיוחלת של ההליך היא שהחייב יקבל הפטר מחובותיו.

היא הוסיפה כי כאשר לא ניתן להגיע להסדר במסגרת ישיבת נושים וכדי למנוע ניצול לרעה של ההליך יש שלושה מבחנים בהם ניתן להסתייע לצורך הכרעה בשאלה האם להיענות לבקשה לפתיחת ההליך.

ראשית יש לבחון האם החייב הוא ״חדל פירעון״. יש לבדוק את היקף התחייבויותיו מול שווי הנכסים והצפי להכנסות. אם החייב יימצא בר פירעון, הבקשה תדחה. 

שנית יש לבחון האם החובות (או חלקם) נוצרו בחוסר תום לב. לבסוף יש לבדוק אם הבקשה מוגשת בתום לב או שמתגלים בה שקרים, נתונים מוטעים ועוד. 

להכנס לרמת החיים המצופה ממנה

לגופו של עניין כתבה הרשמת כי מדובר בחייבת בת 50, גרושה ואם ל-4 ילדים בגירים וקטינה המוכרת כבעלת אוטיזם. היא אינה מקבלת מזונות בגין הקטינה. כמו כן, היא הוכרה כנכה בשיעור 40% בביטוח הלאומי ונקבעה לה דרגת אי כושר עבודה של 100%. 

בנוגע למקור ההסתבכות הכלכלית הצהירה החייבת כי מאז שהתגרשה לפני כ- 9 שנים, היא סובלת מחרדה ודיכאון ומטופלת על ידי פסיכיאטרית. לדבריה, המצב האישי והנפשי אליהם נקלעה גרמו לה לצבור חובות.

הרשמת כתבה כי בנסיבות אלה היא סבורה שיש להושיט לה יד ולסייע לה לצאת מהחובות אליהם נקלעה תוך פתיחת דף חדש.

עם זאת, הרשמת דחתה את הבקשה להימנע מתשלום עיתי. היא ציינה כי לא די בעובדה שהחייבת מתקיימת מגמלאות כדי לפטור אותה מהתשלום ויש לבדוק כל מקרה ונסיבותיו. 

עוד הדגישה הרשמת כי העובדה שהחל ממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים נדרשת החייבת להתכנס לרמת החיים המצופה ממנה בתקופת החזר חובות.

הרשמת סקרה את הוצאותיה החודשיות של החייבת ומצאה כי היא מעבירה תשלום חודשי של 400 שקל כתרומה לאגודה שסייעה לה בהליכים משפטיים שהתקיימו בעניין שניים מילדיה הבגירים שהוצאו לאומנה. הרשמת קבעה שמדובר בתשלום לא חיוני שיכול לשמש כתשלום עיתי לנושים. 

בסופו של דבר קיבלה הרשמת את הבקשה וחייבה את החייבת בתשלום חודשי של 400 שקל לקופת הנושים. 

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.