במסגרת תביעת מזונות שהגיש האב נפסקו לו מזונות זמניים של 1,200 שקלים לשני ילדים מעל גיל 6. האם גם תשתתף בחצי מההוצאות הרפואיות שלא מכוסות בביטוח ובמימון שיעורים פרטיים וחוגים
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מבית המשפט למשפחה בתל-אביב חייבה לאחרונה אם לשני ילדים בני 9 ו-11 שמתגוררים אצל אביהם, במזונות זמניים של 1,200 שקלים בחודש ובהשתתפות בחצי מההוצאות הרפואיות שלא מכוסות בביטוח ועלויות שיעורים פרטיים וחוגים. בנוסף, התקבלה בקשת האב לקבל לידיו את קצבת הילדים מביטוח לאומי.
האב עזב את הבית בשנה שעברה ועבר לדירה שכורה. לאחר מכן האם הצטרפה אליו למספר חודשים אבל בסופו של דבר עזבה אותו והילדים נשארו אצלו.
בפגישה שהתקיימה ביחידת הסיוע הסכימו בני הזוג לשעבר שהאם תיפגש עם הילדים פעמיים בשבוע אחרי הצהריים ובכל סוף שבוע שני ללא לינה. בפועל, זמני השהות לא מתקיימים בהתאם למוסכם, והאם, שמאשימה את האב בהסתה, פתחה בהליך ניכור הורי.
לפני כ-3 חודשים הגיש האב תביעת מזונות באמצעות עורכי הדין רעות שדה וחיים אוחיון, ובמסגרתה ביקש לפסוק לו גם מזונות זמניים. תחילה הוא ביקש 4,352 שקלים בתוספת חצי מהוצאות מגורים בסך של 1,980 שקלים אבל בהמשך הסכים ל-1,000 שקלים לילד.
האב טען כי הוא זקוק לעזרה במימון הוצאות הילדים, שכרגע מוטלות רק עליו. הוא ציין כי הוא מרוויח רק 6,100 שקלים בחודש וצריך להתמודד עם הליך פשיטת רגל שבמסגרתו הוא משלם 5,000 שקלים בחודש ועלות שכר דירה של 3,600 שקלים.
האם, שמיוצגת על ידי עו"ד גרציה קשתי, סירבה לחיוב במזונות והסכימה להשתתף רק בחצי מהוצאות הרפואה והחינוך החריגות של הילדים. היא טענה כי היא מרוויחה כ-6,500 שקלים בחודש ומשלמת שכר דירה של 2,000 שקלים, ובמצבה הכלכלי היא לא יכולה לממן את המזונות.
האם הוסיפה כי האב מסוגל לממן את הילדים והסיבה היחידה להגשת התביעה היא נקמה על כך שסירבה לחזור אליו. לדבריה, הוא מסתיר את ההכנסות האמיתיות שלו שמגיעות לכ-25 אלף שקלים לחודש, ועצם העובדה שצו התשלומים בפשיטת הרגל עומד על 5,000 שקלים מעידה שהוא מרוויח הרבה מעבר למה שהצהיר. עוד היא טענה כי זמני השהות עם הילדים לא מתקיימים משום שהאב מסית את הילדים נגדה.
לאפשר תנאי מחייה בסיסיים
השופטת איריס אילטוביץ' סגל קבעה כי "מטרת המזונות הזמניים היא לאפשר לקטינים תנאי מחייה בסיסיים וכן שמירה על המצב הקיים".
היא ציינה כי כרגע ההליך נמצא בתחילת דרכו ו"רב הנסתר על הגלוי". כך, לא ברור עדיין מדוע לא מתקיימים הסדרי השהות עם האם, מהו גובה ההכנסות של ההורים ומה היקף ההוצאות על הילדים.
בנסיבות אלה, קבעה השופטת, גובה המזונות צריך להיקבע לפי האומדן שנקבע בהלכה הפסוקה ובהתאם לראיות שהוצגו עד כה, תוך הפעלת שיקול דעת. בהקשר הזה ציינה השופטת שעליה להתחשב גם באם, כדי שלא יצא מצב שתחויב בסכום שלא יאפשר לה קיום מינימאלי בכבוד.
בהתאם לדברים אלה, השופטת החליטה שהאם תשלם לאב 1,200 שקלים לחודש עבור שני הילדים, כולל הוצאות מגורים. בנוסף לכך, היא תשתתף בחצי מההוצאות הרפואיות שלא מכוסות בביטוח וחצי מעלות שיעורים פרטיים וחוג אחד לילד שלא יעלה על 150 שקלים בחודש. כמו כן נקבע כי מעתה ואילך יקבל האב את קצבת הילדים מביטוח לאומי.
השופטת קבעה כי החיוב במזונות יחול מיום הגשת הבקשה ואת הסכום שהצטבר עד כה תשלם האם לאב בשישה תשלומים.
לא נפסקו הוצאות.
להחלטה בתלה"מ 24610-12-21
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין