היהלומן טען לירידת ערך – אך ישלם לפרודתו מיליונים

בעל חברת היהלומים ביקש לחשב את שווי המלאי לפי מחירי השוק הנוכחיים, בטענה לצניחה של עשרות אחוזים. הוא נדחה ויעביר לאשתו לשעבר כ-4.6 מיליון ש'

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש יהלומן על חיובו לשלם לפרודתו כ-4.4 מיליון שקל במסגרת חלוקת רכושם המשותף. השופטים נפתלי שילה (אב"ד), סיגל יעקבי ויחזקאל אליהו קבעו כי שווי חברת היהלומים יחושב לפי מועד הקרע בין בני הזוג, ולא לפי שוויה כיום. בנוסף התקבל חלקית ערעור האישה, ונפסקו לטובתה כ-200 אלף שקל נוספים.

הצדדים התחתנו ב-1989 ונולדו להם שתי בנות. במהלך נישואיהם רכשו בית ושתי דירות להשקעה בתל אביב. הבעל ניהל עסקי יהלומים באמצעות חברה שבבעלותו, ואילו האישה עסקה במשך שנים בהנהלת חשבונות החברה.

במרץ 2020 פתחה האישה, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים, בהליכים נגד בעלה, ובהמשך הגישה תביעה רכושית. בין היתר טענה שהאיש הסתיר מרשויות המס מלאי יהלומים בשווי מיליוני דולרים. לדבריה, בשיחות שהקליטה הודה כי ברשותו יהלומים בשווי של לפחות 20 מיליון דולר.

מומחה שמינה בית המשפט למשפחה העריך את שווי החברה, ללא נכסי המקרקעין, בכ-8.87 מיליון שקל. בהתאם לחוות דעתו, נקבע כי על הבעל להעביר לאישה כ-4.4 מיליון שקל במסגרת איזון המשאבים. שני הצדדים לא היו שבעי רצון מפסק הדין והגישו ערעורים למחוזי.

בערעור היהלומן נטען כי מאז הדיווח לרשויות המס חלה ירידה משמעותית במחירי היהלומים, בשיעור של עשרות אחוזים. לשיטתו, יש לחשב את שווי המלאי לפי מועד מימושו בפועל. הוא ביקש גם לחייב את גרושתו במחצית הריביות והקנסות בגין חוב מס שתפח, לטענתו, לכ-10 מיליון שקל, תוך שהאשים אותה בלקיחת תכשיטים מהבית בשווי מאות אלפי דולרים.

מנגד טענה האישה כי בעלה לשעבר סירב להעביר לה את חלקה במלאי היהלומים לאחר הפרידה, ולכן אין לאפשר לו כעת להפחית מהסכום המגיע לה בטענה שהיהלומים איבדו מערכם. בערעורה ביקשה גם פיצוי בגין פערי כושר ההשתכרות ביניהם.

על הדבש ועל העוקץ

השופט שילה, שכתב את פסק הדין בהסכמת חבריו להרכב, דחה את טענות היהלומן. הוא הבהיר כי החברה נמצאת בבעלות האיש, שהמשיך לנהלה לאחר הפרידה, ולכן כל שינוי בשוויה מאז חל באחריותו בלבד: "הוא זכאי לדבש וגם לעוקץ".

השופט הדגיש, בתוך כך, כי הבעל יכול היה לממש את היהלומים סמוך למועד הקרע ולהעביר לאישה מחצית מתמורתם. משבחר שלא לעשות זאת, קבע, אין הצדקה לפגוע בזכויותיה בשל ירידת ערך נטענת, שממילא לא הוכחה.

נדחתה גם דרישת היהלומן לחייב את פרודתו במחצית הריביות והקנסות שנצברו על חוב המס המשותף. נקבע כי האיש יכול היה לפרוע את החוב באמצעות מכירת יהלומים או אחת הדירות, אך לא עשה זאת. בנוסף נדחתה טענתו כי האישה נטלה מהבית תכשיטים בשווי מאות אלפי דולרים, לאחר שלא הצליח להוכיח זאת.

מנגד התקבל ערעור האישה בעניין פערי ההשתכרות. השופט ציין כי חרף השכלתה המשפטית, ניסיונה התעסוקתי מוגבל, ובגילה תתקשה להשתלב בשוק העבודה. לפיכך נוספו לחיוב הבעל 199,955 שקל, בצירוף ריבית שקלית ממועד חוות הדעת. לבסוף חויב היהלומן לשלם לאם בנותיו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.

• ב"כ האיש והחברה: עו"ד חיים כהן
• ב"כ האישה: עו"ד יוסי הרשקוביץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.