החתים צדדים לעסקה על זיכרון דברים – והפסיד דמי תיווך

מתווך תבע רוכשי דירה בלוד שהגיעו דרכו ולא שילמו לו. התביעה נדחתה לאחר שנקבע כי הוא התערב בהסכם בניגוד לחוק מתוך אינטרס אישי

בית משפט השלום ברמלה דחה לאחרונה תביעה של מתווך בעסקת מכר דירה לדמי תיווך. בתביעתו נגד הקונים הוא טען שהם לא שילמו לו את התמורה לפי הסכם התיווך עליו חתמו. הרשמת זהבית חמו קיבלה את עמדת הקונים שהוא לא זכאי לתשלום, מאחר שערך בעצמו את זיכרון הדברים והחתים עליו את הצדדים לעסקה במקום להפנות אותם לעורך דין.

התובע עוסק בתיווך ומכירת דירות והנתבעים התקשרו עימו ביוני 2015 בהסכם תיווך במסגרתו התחייבו לשלם לו 2% אם ירכשו דירה בסיועו.

התובע הציג בפני הנתבעים דירה בלוד, ובעקבות זאת נרקמה עסקה בינם לבין מוכרי הדירה. הצדדים חתמו על הסכם זיכרון דברים בנוכחות התובע, ובמועד מאוחר יותר נחתם הסכם מכר שבמסגרתו הנתבעים רכשו את הדירה.

בתביעה שהגיש נגד הקונים טען התובע כי הם לא שילמו לו את דמי התיווך בסך 33,345 שקל שלטענתו מגיעים לו בהתאם להסכם התיווך עליו חתמו.

הנתבעים טענו שהתובע לא זכאי לדמי התיווך בגלל מעורבותו בעריכת זיכרון הדברים וניהול משא ומתן משפטי בין הצדדים בניגוד לחוק המתווכים. הם צרפו תצהיר של עובדת במשרדו של התובע שנכחה בעת החתימה על זיכרון הדברים.

לדבריהם, בניגוד לסיכום בינם לבין המוכרים שהם יקבלו טלוויזיית מראה לסלון, מנגל גז, ג'קוזי מפואר ומערכת אזעקה שיישארו בדירה, המתווך פנה למוכרים בדרישה שיעבירו את הרכוש אליו ולא לקונים - גם זאת בניגוד לחוק המתווכים. המוכר אישר את טענתם בתצהיר.

היה לו אינטרס

הרשמת זהבית חמו דחתה את התביעה וקבעה שהתובע אינו זכאי לדמי התיווך.

היא הסבירה שלפי חוק המתווכים אסור למתווך לערוך או לסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הקשורים לעסקה וגם לא לייצג צד במשא ומתן משפטי לעריכת מסמך כזה. מי שמפר הוראה זו אינו זכאי לדמי התיווך. ההוראה נועדה בין היתר למנוע מצב בו המתווך יקדם עסקה לצורך הבטחת דמי התיווך המגיעים לו ממנה.

לאחר ששמעה את העדויות, היא דחתה את טענת המתווך לפיה רק רשם בכתב ידו את רשימת המיטלטלין, והמוכר הוא זה שערך את זיכרון הדברים. זאת לאחר שהתרשמה מעדות המוכר בה הבהיר שזיכרון הדברים הובא בפניו לחתימה על ידי המתווך.

הרשמת מצאה חיזוק לכך בעדותה של עובדת משרדו של המתווך שהעידה כי הוא ערך את ההסכם והחתים את הצדדים.  

הרשמת גם שוכנעה שלתובע היה אינטרס אישי בעריכת זיכרון הדברים והחתמת הצדדים לאור רצונו לקבל חלק מהרכוש בדירה. עובדת משרדו אף העידה שהוא אמר לה שהוא מתכוון לקחת דברים מסוימים מהדירה וגם המוכר אישר שהתובע פנה אליו בנושא.

היא ציינה שעלו אי דיוקים בין תצהירי הרוכשים ועדיהם לבין עדותם לפנייה, אך במכלול השיקולים העדיפה את גרסתם שהתובע היה מעורב בעריכת זיכרון הדברים והצדדים חתמו עליו בנוכחותו בטרם קיבלו ייעוץ משפטי, אף שהוא היה מודע לאיסור שבחוק המתווכים.

התובע חויב בהוצאות הנתבעים ושכ"ט עו"ד בסך 5,400 שקל.

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין