התקיפה אירעה לפני כשבע שנים, כשהתובע חזר מבית הכנסת. השכן ארב לו בחדר המדרגות וגרם לחבלה חמורה בעינו. למרות ההשערה שהתובע הוא שהחל באלימות, החליטה השופטת הדסה אסיף שעדיין מגיע לו פיצוי בשל הנזקים המשמעותיים שנגרמו לו.
הפרשה החלה בתלונותיהם של הנתבע ואשתו על הרעש הבוקע מהקומה שמעליהם – בה גרים התובע ומשפחתו. בשלב מסוים השכנים הגיעו להסכמה, לפיה בכל פעם שיהיה רעש, המתלוננים יתקשרו לשכנים המרעישים, ובשבתות (כשאינם משתמשים בטלפון עקב השבת), הם יקישו באמצעות מקל של מטאטא על תקרת דירתם.
נפגעתם מאדם אלים?
פנו לעורך דין נזקי גוף
הסכמה זו לא באמת סייעה לפתרון הסכסוך. זמן מה לאחר מכן חיכה הנתבע במדרגות הבניין לחזרת שכנו מבית הכנסת, והחל להתעמת עמו. העימות התפתח לכדי אלימות של ממש והסתיים כשהשכן – התובע – נחבל קשה בעינו השמאלית.
המשטרה הוזעקה למקום, ולאחר חקירה והליך פלילי הנתבע הורשע בתקיפה וגרימת חבלה.
התביעה הנזיקית הוגשה על ידי התובע לפני כשלוש שנים בבית משפט השלום בחדרה, ובה הוא פירט את השתלשלות האירוע וטען כי הותקף בפתאומיות על לא עוול בכפו. התובע, כיום בן 60, טען כי עקב התקיפה הוא לא יכול היה לעבוד מעל שנתיים, ונאלץ לקחת הלוואות בסך 103 אלף שקל. בנוסף, הנזק הנפשי שהסבה לו הפגיעה פגע בזוגיות שלו והוא נאלץ ללכת לטיפול זוגי עם אשתו.
מעבר לכך, הוא ואשתו נאלצו למכור את הדירה ולעבור להתגורר במקום אחר, דבר שהיה כרוך בהוצאות רבות, אותן העריך ב- 50,000 שקל.
הנתבע הביע את צערו על עוצמת התקיפה והנזק שנגרם, אך טען שלא ניתן להתעלם מחלקו של התובע בתגרה האלימה, שכן לדבריו, התובע תקף ראשון כששרט אותו באמצעות טלית.
לא הגנה עצמית
השופטת הדסה אסיף התרשמה מאמינות עדותו של הנתבע, שלטעמה הייתה עקבית והגיונית, ותאמה לתצהיר שמסר בזמנו למשטרה. לעומת זאת, עדותו של התובע כללה סתירות רבות. כך למשל, תחילה הוא טען שהותקף פתאומיות, אך לאחר מכן הודה לבסוף ש"יכול להיות" שהוא הזיז את הנתבע ואולי אפילו דחף אותו.
עם זאת, השופטת הבהירה שאין בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו של הנתבע, שבסופו של דבר גרם לתובע פציעה קשה. מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מקביעותיו של בית המשפט בהליך הפלילי לפיהן לא מדובר במקרה של הגנה עצמית. משכך, החליטה השופטת כי הנתבע יישא ב-80% מהאחריות לנזקיו של התובע.
באשר לנזקים שנגרמו לתובע, השופטת קיבלה את טענתו כי החסיר 27 חודשי עבודה כתוצאה מהתקיפה. לשיטתה, למרות שמבחינה פיסית יכול היה לשוב לעבודה כבר אחרי שלושה חודשים, מבחינה נפשית הוא לא היה במצב תפקודי.
לעומת זאת, בקשתו לקבל החזרים על ההלוואות ועל מעבר הדירה נדחתה משום שהשופטת סברה שהפיצוי הנזיקי מספיק לו. גם הבקשה להחזר על הטיפול הזוגי נדחתה לנוכח עדותה של אשתו כי שקלה להתגרש ממנו עוד לפני התגרה.
לבסוף, לאחר ניכוי האחריות היחסית של התובע ו-102 אלף שקל שקיבל מהעבודה, בהליך הפלילי ומביטוח לאומי, הורתה השופטת לנתבע לשלם לתובע 200,740 שקל. פיצוי זה הוא עבור אובדן שכר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, ואליו יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 11,700 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד שבי
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אריאלי
* עורך דין אביגדור יואל עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין