הושמץ בקהילת אספני רכב בפייסבוק – ויפוצה ב-45 אלף שקל - פסקדין

מאת: מערכת פסקדין | :

אספן אחר עמו ביצע התובע עסקת חליפין כתב שהוא רמאי וגנב, על רקע כישלון ברישום הבעלות. ביהמ"ש קבע שזו לשון הרע ולא הבעת דעה לגיטימית

אספן רכבים שהושמץ בקבוצות פייסבוק של הקהילה, המונות אלפי חברים, יפוצה ב-45 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בראשון לציון. המשמיץ, אספן אחר עימו התקשר התובע בעסקה, כינה אותו בין היתר "נוכל", "גנב" ו"רמאי" ש"נעלם עם הכסף", זאת על רקע כישלון ברישום הבעלות. השופט עדי אברונין קבע שמדובר בלשון הרע, מבלי שעומדות למפרסם הגנות החוק.

התובע, שיוצג על-ידי עו"ד ענת כפיר ממשרד KR, והנתבע – אותו ייצגה עו"ד שלי אדרי זילברברג – חולקים תחביב משותף: רכבי אספנות. בשלב מסוים הם התקשרו ביניהם בעסקת חליפין, במסגרתה התובע העביר לנתבע את אופנוע ה"ווספה" שלו, ובתמורה העניק לו הנתבע את רכב ה"סובארית" שברשותו.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט בינואר 2022 סיפר מוכר הווספה כי בשל אי-הצלחת רישום הנתבע כבעליו, על רקע הורדת הכלי מהכביש, הציע לו לבטל את העסקה – אלא שהלה התנה זאת בתשלום 5,000 שקל, אך הוא סירב. בעקבות זאת, סיפר, החל הנתבע במסע הכפשות חסר רסן נגדו בקבוצות פייסבוק פופולריות המונות אלפי חברים, במסגרתו כינה אותו, בין השאר, "גנב", "נוכל" ו"רמאי" שמכר לו אופנוע גנוב עם ניירת מזויפת.

מוכר האופנוע סיפר שעקב השמצותיו הפך למנודה בקהילת האספנים, וכי המוניטין שלו בקהילה כאדם ישר ואמין נפגע אנושות: לדבריו חברים הפסיקו ליצור עימו קשר, ועסקאות שתכנן – בוטלו. הוא עתר לקבלת הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק איסור לשון הרע.

מנגד טען הנתבע כי מדובר בהליך טורדני ושפרסומיו הם בגדר הבעת דעה לגיטימית שנועדה לחשוף בפני אחרים את התנהלות התובע ולהזהירם, מתוך חובה מוסרית. המפרסם עתר להחיל עליו את הגנות "אמת דיברתי" ו"תום הלב" שבחוק, ולפטור אותו מפיצוי.

עדיין לא מחק

אבל השופט אברונין חשב אחרת. הוא דחה את טענת המפרסם ל"אמת דיברתי", על רקע עדותו הברורה של הבעלים המקורי של האופנוע – לפיה הכלי מעולם לא נגנב ממנו, אלא הוא נטש אותו בזמנו מרצונו החופשי בגינת גן ילדים. "עדות זו שומטת את הקרקע תחת טיעון הנתבע, העומד בלב פרסומיו ביחס לתובע, לפיו התובע מכר לו אופנוע גנוב וזייף את מסמכיו", הדגיש השופט.

גם את הגנת "הבעת הדעה בתום לב" הוא דחה, ומאותו נימוק. לדבריו משהוכח כי האופנוע מעולם לא נגנב, "הרי שהבסיס העובדתי עליו נשענת אותה 'דעה', לכאורה, קרס". השופט חידד, בתוך כך, שייחוס מעשים פליליים של גניבה, מרמה וזיוף לאדם, אינו יכול להיחשב כדעה בלבד, אלא "מדובר בהטחת האשמות עובדתיות קשות וחד-משמעיות" – שכאמור אינן מעוגנות במציאות.

מעבר לכך שפרסומי הנתבע התבררו כלא אמת, הוסיף השופט, הם גם לא שיקפו את התנהלות התובע – ומכאן שנשמטת הקרקע תחת טענת האמת בפרסום והאינטרס הציבורי הגלום בו, כביכול. כך גם הטענה כי מדובר בהבעת דעה "אינה מחזיקה מים", כלשון השופט, בצל ניסוח הפרסומים והמילים בהן בחר הנתבע להשתמש – "נוכל", "מזייף ניירות", "נעלם עם הכסף", "גנב" ו"רמאי".

בפסק הדין צוין שהפרסומים המשמיצים לא הוסרו עד היום, באופן הנזקף לחובת הנתבע. בנסיבות העניין, קבע השופט שעליו לשלם לתובע 37,500 שקל בגין הוצאת דיבתו לרעה, בתוספת 7,500 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים


קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך