הורים לילד חולה: "נדרשנו להחליט אם להפילו ביום הלידה"

בן ה-7 סובל ממחלה גנטית. הוריו טוענים בתביעה שהגישו כי רשלנות במעקב ההיריון הובילה לאיחור ניכר בביצוע בדיקה חשובה, שבאמצעותה ניתן היה לאתר את מומיו מבעוד מועד

"נדרשנו להחליט אם להפסיק את ההיריון ביום הלידה, לפני שהתקבלה תוצאת הבדיקה הגנטית": כך טוענים הורי ילד הסובל ממחלה גנטית, המתבטאת בין היתר בעיכוב התפתחותי ובאוטיזם, בתביעה שהגישו לאחרונה למחוזי בחיפה, באמצעות עו"ד טלי טרייבנד. השניים מייחסים רשלנות ל"מאוחדת" ולבית החולים שבו בוצעה בדיקת מי השפיר, בטענה שאלה היו צריכים להפנותם לייעוץ גנטי בשלב מוקדם בהרבה.

על-פי הנטען בתביעה, בנם של התובעים סובל מ"תסמונת לאופרד" המתבטאת, בין השאר, בקשיי שמיעה, אוטיזם, איחור התפתחותי והפרעת קשב וריכוז. סופר שהתובעת נכנסה להיריון עליו לאחר טיפולי פוריות, כאשר בבדיקת השקיפות העורפית, בתחילת ההיריון, נצפה סיכון של 1:14 לתסמונת דאון, אשר עלה ל-1:6 בבדיקות הסקר הביוכימי.

בתוך כך מספרים התובעים כי סביב החודש הרביעי להיריון בוצעה בדיקת מי שפיר. טענתם המרכזית היא כי הן קופת החולים "מאוחדת", כמבצעת מעקב ההיריון, והן הנתבע הנוסף, בית חולים "אלישע" בו בוצעה בדיקת מי השפיר, נמנעו מלהפנותה לייעוץ גנטי חרף המלצות חוזרת ונשנות לכך, ואף לא יידעו אותה על בדיקה גנטית חשובה ("אקסום"), אשר יכולה הייתה לאתר את מומי בנה בשלב מוקדם.

התוצאה הייתה הרת האסון: הייעוץ הגנטי בוצע סמוך מאד ללידה, לאחר שהתגלה חשד למומים בלב העובר, וכך גם בדיקת האקסום, עד שלטענת התובעים - הם הגיעו למצב שבו נדרשו להחליט האם לבצע הפסקת היריון ביום הלידה ממש ממש – ועוד בטרם התקבלו תוצאות האקסום. "עקב התנהלות הנתבעים וביצוע האקסום בשלב כה מאוחר", נטען בתביעה, "נשללה מן התובעים האפשרות המעשית לפעול בהתאם לתוצאותיה ולשקול את צעדיהם, והבירור הגנטי הפך להיות לא מעשי".

התוצאות: אחרי הלידה

אלא שהאבסורד המתואר לא נעצר כאן. לטענת הורי הילד, עקב ביצועה באיחור ניכר הגיעו תוצאות בדיקת האקסום, כאמור, רק לאחר צאת העובר לאוויר העולם. לדבריהם הם "נדחקו לצומת שונה בתכלית מזה שהיו אמורים להימצא בו" אם הדברים היו מתנהלים כסדרם. השניים חידדו כי אם בדיקת האקסום הייתה מבוצעת בשלב מוקדם, וכך גם קבלת תוצאותיה, הרי שברור כי היו פועלים לשם הפסקת ההיריון.

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית התומכת בטענת ההורים. נכתב בה ש"נכון וצריך היה להפנות את האם לייעוץ גנטי במספר הזדמנויות במהלך ההיריון, וכן היה צריך ליידע אותה על האפשרות לבצע בדיקת אקסום", וזאת הן על-ידי הרופא המטפל והן בעת ביצוע בדיקת מי השפיר. בנוסף לבעיות בלב, עיכוב התפתחותי ניכר, ואוטיזם, התובע נמוך קומה וסובל מבעיות שמיעה חמורות.

התובעים שיתפו כי נכון להיום, בנם לומד בכיתת תקשורת ונמצא במעקב רפואי צמוד, על כל המשתמע מכך. נטען שהקטין אינו מסוגל לתפקד עצמאית ויזדקק עד סוף חייו לעזרת הזולת ולהתאמת מקום מגוריו לנכותו.

ברמה הכספית דורשים הורי הילד לפסוק לטובתם פיצוי בסך מליוני שקלים -  על "נזקים מיוחדים" שכבר התגבשו להם, כגון הפסדי שכר והוצאות רפואיות, זאת בתוספת פיצוי נוסף עבור אובדן ההכנסות בעתיד וכן "נזקים כלליים" כדוגמת כאב וסבל, בושה, אובדן הנאות החיים ופגיעה באוטונומיה, לשיקול דעתו של בית המשפט.

מקופת החולים "מאוחדת" ומ"מדיקה - בית חולים אלישע" נמסר בתגובה: "התביעה עוד לא נמסרה לנו. כשנקבלה, נלמד את פרטיה ונגיב כמקובל בבית המשפט".

• ב"כ התובעים: עו"ד טלי טרייבנד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.