שתי ערכאות קבעו כי הרופאים הצבאיים שטיפלו במנוח הפרו את הנחיות הקרפ"ר כשלא עירבו גורמים בכירים לאחר שגילו כי אינו מבצע את הבדיקות אליהן נשלח. הוריו הוכרו כמשפחה שכולה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הורה לאחרונה לאגף השיקום במשרד הביטחון להכיר בהוריו של רב סרן שנפטר מסרטן המעי הגס כמשפחה שכולה. השופטת יהודית שבח וסגני הנשיא שאול שוחט ויונה אטדגי דחו את העמדה שלפיה אין קשר בין מותו של המנוח לבין התנהלות הצבא. בפסק הדין נקבע כי הרופאים הצבאיים הפרו את הנחיות הקרפ"ר כשלא הכניסו את המנוח – שהיה חולה קוליטיס – ל"מעקב חריגים" בזמן, מה שיכול היה להביא לגילוי מוקדם של התהליך הממאיר וייתכן שאף להציל את חייו.
המנוח קיבל פטור משירות צבאי עקב הקוליטיס אך התגייס כמתנדב והתקדם עד לדרגת רב סרן. ב-2010 התגלה אצלו סרטן במעי הגס וכשנה וחצי לאחר מכן הוא נפטר כשהוא בן 32.
כחצי שנה לאחר מותו דחה קצין התגמולים את בקשת הוריו להכרה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה אך החלטתו בוטלה על ידי ועדת הערר שהגיעה למסקנה כי יש קשר סיבתי בין מות המנוח לבין השירות הצבאי.
בהקשר זה נקבע כי הצבא כשל בכך שהכניס את המנוח ל"מעקב חריגים" רק ב-2010. לשיטתה, לו היו פועלים לפי הנחיות ענף הרפואה של הקרפ"ר בזמן ומדווחים לפיקוד הבכיר על כך שהמנוח לא מבצע את הבדיקות אליהן נשלח, ניתן היה לחייב אותו להתייצב לבדיקות עוד ב-2009 ולחשוף את התהליך הממאיר בשלב מוקדם יותר.
לא שאלה של סודיות רפואית
קצין התגמולים לא השלים על ההחלטה ובערעור שהגיש למחוזי טען בין השאר כי המערכת הצבאית לא רשאית להפר את הסודיות הרפואיות ואוטונומיית הרצון של חייליה ולערב גורמים שלישיים לצורך הפעלת לחץ לקבל טיפול רפואי.
אולם סגן הנשיא אטדגי קבע כי שאלת הסודיות הרפואית ואוטונומיית הרצון כלל לא רלוונטית כיוון שהנחיות הקרפ"ר מחייבות את הרופאים הצבאיים לדווח לפיקוד הבכיר כאשר חייל שלוקה בבעיה רפואית חריגה לא פועל לפי הוראותיהם. כלומר, הצבא התיר פגיעה מסוימת בזכויות אלה.
על כן, השאלה היחידה היא האם הצבא הפר את ההנחיות והתשובה על כך, קבע השופט, חיובית, שכן הצבא איחר בחצי שנה קריטית עד שהכניס את החייל לנוהל מעקב חריגים – ואז כבר היה מאוחר מדי.
השופט פסק עוד כי הקשר הסיבתי בין הפרת ההנחיות לבין מותו של המנוח בעת השירות הצבאי עולה בבירור מעמדת המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים, שלפיה לו היה המנוח מבצע בדיקת קולונוסקופיה אליה נשלח ב-2009 אפשר היה לגלות את המחלה בשלב מוקדם ולהציל או לפחות להאריך את חייו.
השופטת יהודית שבח הוסיפה כי הצבא הוא זה שהטיל על עצמו אחריות מוגברת כלפי חיילים במצבים רפואיים חריגים, והוא היה מחויב לפעול בהתאם.
השופט שוחט הצטרף לדברי חבריו כך שהערעור נדחה פה אחד. עם זאת, מאחר שהמנוח, כאיש בוגר, בחר שלא לבצע את הבדיקות אליהן נשלח, הוחלט לבטל את ההוצאות בהן חויב קצין התגמולים בהליך הקודם בסך 25,000 שקל.
* עו"ד תמר סיון ממשרד עורכי הדין צדקוני-סיון מייצגת נכי צה"ל ומשפחות שכולות בהליכים נגד משרד הביטחון
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין