לפני 11 שנים חויב האב לשלם עבור בתו, אז בת שנתיים, 1,120 שקלים בחודש. בחלוף השנים האם החליפה דירה והוצאות המשכנתה שלה עלו. השופטת קבעה כי זו סיבה מספיק טובה לעדכן את הסכום
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה באשדוד ענת אלפסי העלתה לאחרונה תשלומי מזונות שמשלם אב לבתו בת ה-13 ב-880 שקלים, מה שאומר שהוא ישלם לאם 2,000 שקלים בחודש. הסיבה העיקרית לבחינה המחודשת של החיוב שנקבע בפסק דין מ-2010, היא העלייה המשמעותית בעלויות המגורים של האם.
כשנה לאחר שנולדה בתם המשותפת נקלעו היחסים בין ההורים למשבר והאם הגישה תביעות מזונות ומשמורת. בפסק דין מ-2010 נקבע כי המשמורת תהיה אצל האם והאב ייפגש עם בתו – אז בת שנתיים – פעם בשבוע וישלם 1,120 שקלים עבור מזונות והוצאות מגורים.
לפני כשנתיים וחצי פתחה האם בהליך יישוב סכסוך להגדלת מזונות, ולאחר שלא הניב תוצאות הגישה תביעה. היא טענה כי מאז שנפסקו המזונות השתנו הנסיבות, שכן הוצאות המגורים שלה עלו משמעותית לאחר שרכשה דירה חדשה והמשכנתה קפצה מ-350 שקלים ל-2,500 שקלים. עוד היא טענה שהאב לא מקיים את הסדרי השהות ולא מתראה עם בתם. לפיכך היא ביקשה לחייב אותו במזונות מוגדלים של 4,230 שקלים בחודש.
האב התנגד להעלאת המזונות. הוא טען כי המצב הכלכלי של האם השתפר מאז שנפרדו ואילו לו נולד ילד נוסף שהוא צריך לממן. באשר למפגשים עם הילדה, הוא טען שעד עכשיו האם לא אפשרה לו להיפגש איתה אבל אחרי הגשת התביעה החל להתראות איתה בקביעות.
שני שליש מהצרכים
סגנית נשיא בית המשפט ענת אלפסי הסבירה כי שינוי בתשלומי מזונות פסוקים מחייב הוכחה של שינוי נסיבות מהותי בחיי ההורים או הילדה – כפי שהבהיר לאחרונה בית המשפט העליון.
במקרה הנוכחי, השופטת קבעה כי יש שני רכיבים שהשתנו משמעותית: העלייה הגדולה בעלות המגורים של האם והעובדה שהאב לא קיים את הסדרי השהות עד להגשת התביעה. משכך, יש הצדקה לבחון מחדש את חיוב המזונות בהתאם לכללים שנקבעו בהלכה של בית המשפט העליון מ-2017. כלומר, לבדוק שוב מהם צרכי הילדה, כיצד נחלקים זמני השהות ומהן היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים באופן יחסי לאחר.
לאחר בחינת מצבם הכלכלי של ההורים קבעה השופטת כי ההכנסה הפנויה של האם, שמתפרנסת מעבודות ניקיון, היא כ-1,600 שקלים, ואילו של האב, שעובד במפעל וגר בדירה משלו ללא משכנתה אבל מפרנס ילד נוסף, היא 3,400 שקלים. בהתחשב בכך, השופטת החליטה כי האב יישא בשני שליש מהצרכים של הילדה והאמא בשליש בלבד.
לגבי זמני השהות, השופטת קבעה כי מאחר שכיום האב נפגש עם בתו בסופי שבוע כל שבועיים, כולל לינה, אין להם השלכה על המזונות. עוד נקבע כי צרכי הילדה עומדים על 3,000 שקלים כולל הוצאות מגורים.
בהתאם לכך, השופטת קבעה כי האב ישלם לבתו מזונות חודשיים של 2,000 שקלים (שני שליש מהצרכים) והחלוקה בהוצאות חינוך כמו חוגים, קייטנות ושיעורים פרטיים והוצאות בריאות שלא ממומנות על קופת החולים תהיה גם כן לפי חלוקה של שני שליש האב ושליש האם. לא נפסקו הוצאות.
עו"ד ליטל קוזקוב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין