הולך רגל נפצע בתאונת "פגע וברח" – מי יפצה אותו?

הולך רגל שנפגע בעת שחצה את הכביש חיכה כ-4 שנים לפיצוי מהקרן הלאומית לנפגעי תאונות דרכים, משום שהנהג הפוגע נעלם. רק לאחרונה חייב אותה בית המשפט לשלם לו.  

מקרה נדיר: הולך הרגל שנפגע מרכב חולף כשחצה כביש בבת-ים לפני כ-8 שנים, טען שהנהג הפוגע לא ברח ואף הסיע אותו לבית החולים, אך שם אבדו עקבותיו. "קרנית" לא האמינה לו בטענה שנהגי "פגע וברח" לא מלווים אף אחד לבית החולים, אבל השופט שי משה מזרחי מבית משפט השלום בתל-אביב קבע שיש מספיק ראיות ועדויות שמתיישבות עם גרסת הנפגע, וחייב אותה לשלם לו כ-30 אלף שקל. 

ביוני 2009 הולך רגל (58) חצה את הכביש בין הרחובות ליבורנו וכ"ט בנובמבר בבת ים, כשלפתע רכב פגע בו מימין. נהג הרכב נחלץ לעזרתו ואף פינה אותו לבית החולים וולפסון שבחולון, אך נעלם בחלוף זמן מה מהמיון.  

הולך הרגל ניסה לגלות את זהותו באמצעות צילומי האבטחה של בית החולים אך לא הצליח, ויומיים לאחר מכן הגיש תלונה במשטרה.

בחלוף כחמש שנים מהתאונה, ולאחר שהקרן לפיצי נפגעי תאונות דרכים סירבה לפצות אותו על נזקיו (נכות קלה ברגל, צלקות קשות בפנים וכיסוי הוצאות רפואיות) כי לא האמינה לגרסתו, הוא הגיש נגדה תביעה בבית משפט.

לתמיכה בגרסתו, התובע הביא תיעוד רפואי, העתק של התלונה במשטרה ושני עדים – חבר מהעבודה ואשתו של חבר נוסף, שהגיע להיות איתו במיון (ונפטר בינתיים).

מנגד, קרנית טענה כי התובע לא הוכיח את התאונה, וכי גרסתו אינה מתיישבת עם השכל הישר שכן נהגים פוגעים שאינם משאירים פרטים בדרך כלל בורחים מיד לאחר התאונה ולא מלווים את הנפגע לבית החולים.   

קרנית הוסיפה כי טענותיו של התובע אינן מתיישבות גם עם הראיות שנמצאו, ביניהן התיעוד הרפואי ממנו עלה כי רוב הפגיעות נמצאות בצד השמאלי של גופו, בעוד הוא טען כי הרכב פגע בו מצד ימין.

התובע דובר אמת

אך השופט מזרחי התרשם מעדותו האמינה של התובע, והשתכנע כי התאונה קרתה באופן שבו הוא תיאר אותה. בנוסף, הוא הסביר כי כאשר מדובר בהולך רגל שנחבט והועף מעוצמת הפגיעה, צפויות גם חבלות מצדו השני של הגוף, ולא רק בצד שבו נוצר המגע.

לגבי הנהג הפוגע, השופט הסכים כי גרסתו של התובע היא "נדירה" ולפיכך מעלה תמיהות, שכן רוב התביעות המוגשות נגד קרנית בתאונה של "פגע וברח" מדברות על נהגים שנסו מהמקום לאחר הפגיעה.

אך השופט סבר כי התובע הביא די ראיות שדיברו בעד עצמן ואיששו את גרסתו, לרבות עדי התביעה והתיעוד הרפואי.

בהמשך, נקבעה לתובע נכות רפואית בשיעור 12% בגין הגבלת תנועה בכף רגלו השמאלית ובגין צלקות מרובות בפניו, בעיקר בשפה העליונה, אותה הגדיר הפלסטיקאי "מעוותת ומכוערת".

ואולם, מאחר שהתובע עובד כמחסנאי, השופט סבר כי אין כל מגבלה תפקודית בנכותו הפלסטית או בנכותו האורתופדית שהוגדרה על ידי המומחה כ"מזערית". בנוסף, התובע נמנע מהצגת תלושי שכר בחמש השנים האחרונות, מה שהביא את השופט לחשוד כי שכרו דווקא הושבח בזמן הזה.

לנוכח ממצאים אלו, ובהתחשב בכך שהתובע נמצא לפני פרישה לפנסיה, לא נפסקו לו פיצויים בגין אבדן השתכרות לעבר ולעתיד אלא רק בעבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בסך הכל הוא יפוצה בכ-30 אלף שקל.

• ב"כ התובע:עו"ד נזיקין, (**תאונות דרכים)עו"ד אורון
• ב"כ הנתבע: עו"ד נוביץ

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין