הודחה מאפוטרופסות על בעלה: "שולטת בנפשו"

לאחר שהציבה תנאי שלפיו הקשיש יפגוש את ילדיו אך ורק בנוכחות עורך דינה – שתי ערכאות קבעו כי ענייניו יטופלו באמצעות אפוטרופוס חיצוני: "טובתו אינה לנגד עיניה"

אשת קשיש הסובל מירידה קוגניטיבית לא תשמש כאפוטרופוסית עליו – כך הכריע לאחרונה המחוזי בתל אביב. השופטים נפתלי שילה, עינת רביד (אב"ד) ואיריס אילטוביץ' סגל דחו ערעור שהגישה האישה על פסק דין המבטל את מעמדה כאחראית על ענייני בעלה לטובת חברה חיצונית: "טובתו אינה עומדת לנגד עיניה".

מדובר בבן 78, אב ל-2 וסב ל-10, הסובל משלל מחלות, לרבות פרקינסון, ונמצא בירידה קוגניטיבית. בנובמבר אשתקד קבע בית המשפט למשפחה כי מינוי אשתו כאפוטרופוסית עליו לענייני גוף ורכוש יבוטל לטובת חברת חיצונית בשם "שי שירותי אפוטרופסות"; זאת על רקע התרשמות השופט כי רצונו "מוכתב לחלוטין" על-ידה, מבלי שטובתו ניצבת לנגד עיניה.

בפסק הדין נקבע שהמערערת שולטת בקשיש "שלטון ללא מיצרים", כשבין היתר היא מתנה את מפגשיו עם ילדיו בנוכחותה ובנוכחות עורך דינה. השופט קבע ש"הגיעה העת למנות אפוטרופוס צד ג' אשר יאפשר לקשיש וילדיו להיות בקשר" – ולכן העביר, כאמור, את שבט האפוטרופסות לגורם חיצוני.

בערעור שהגישה האישה, טענה כי פסק הדין מטיל עליה קלון ללא הצדקה, וכי בית המשפט אינו רשאי לחייב אדם לקשר עם ילדיו בניגוד לרצונו. נטען שהקשיש "בחר באשתו" כמי שתטפל בו, וזאת "גם אם אישיותה ועמדותיה אינן נושאות חן בעיני בית המשפט". לדבריה מאז פסק הדין הוא שרוי בדיכאון, מרבה לבכות ומסרב להבין כיצד רצונו סוכל על-ידי הליך משפטי שיזמו ילדיו.

האחרונים, מנגד, טענו כי פסק הדין מוצדק וכי השבת המערערת כאחראית על ענייני אביהם עלולה לפגוע ברווחתו. השניים כפרו בטענתה כי הקשיש מצוי בדיכאון ומרבה לבכות מאז הדחתה כאפוטרופוסית, וביקשו לכבד את התוצאה אליה הגיע בית המשפט. 

"כופה את רצונה עליו"

שופטי המחוזי קבעו פה אחד - פסק הדין אינו מצדיק התערבות, ערעור האישה יידחה. את עיקר הנימוקים הביא השופט שילה: למסקנתו "המערערת שולטת בנפשו" של הקשיש "ללא מיצרים, והוא אינו מסוגל כלל להתבטא בחופשיות". לכן נקבע שאין לתת משקל לדברי הקשיש בדבר רצונו במינוי המערערת, "שעה שאין מדובר ברצון חופשי, נטול לחצים והשפעות".

השופט אימץ, בתוך כך, את קביעת קודמו כי המערערת "מדברת מגרונו" של בעלה וכי הלה פוחד ממנה, כאשר נוכח תלותו הרבה בה – אין הוא מסוגל כלל להביע עמדה שתסתור את שלה. הוא כתב כי עולה ספק רב בנוגע לשיקול דעתה וליכולתה להגן על האינטרסים של הקשיש, והוסיף כי סירובה לקשר שוטף בינו לבין ילדיו ונכדיו מחייבת את המסקנה שלא טובתו עומדת לנגד עיניה.

אשר להתניית מפגשי הקשיש עם בני משפחתו בנוכחות האישה ובא-כוחה, הבהיר השופט כי מדובר בדרישה לא לגיטימית וחסרת הצדקה הפוגעת קשות בקשיש, שזכאי ליהנות מקשר חם ואוהב של ילדיו ונכדיו, בטח במצב שבו הוא מוגבל ונמצא בביתו ברוב שעות היממה.

השופט סיכם כי התנהלות זו של המערערת – הכופה את רצונה על בעלה – מלמדת שהיא לא כשירה לשמש כאפוטרופוסית עבורו. נקבע שהיא נמצאת בניגוד עניינים מהותי, שכן רצונה למניעת הקשר עם הילדים והנכדים מנוגד חזיתית לטובתו.

בנסיבות אלה הערעור נדחה, תוך חיוב המערערת ב-30 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ המערערת: עו"ד אביתר רגר
  
• ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה: עו"ד נעמה אהרונסון
• ב"כ האשל"א: עו"ד ליאת נח - מטעם האפוטרופוס
• ב"כ הילדים: לא צוין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.