בניין בעפולה נמסר לדיירים כשהוא עם אריחים פגומים, קילופי צבע, סימני חלודה ורטיבות וחיפוי זול. השופטת קבעה שהיזמית הפרה את הסכם המכר
בית משפט השלום בעפולה פסק יותר מרבע מיליון שקל פיצוי לוועד בית של בניין בעיר, אשר נמסר לדייריו עם ליקויי בנייה רבים ועם חיפוי חיצוני שונה וזול מזה שעליו הוסכם. השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס קיבלה את ממצאי המומחה מטעם בית המשפט, לפיהם עלות תיקון הליקויים אינה מבוטלת, תוך שקבעה כי שינוי החיפוי החיצוני מהווה הפרת חוזה.
בתביעה שהגיש ועד הבית של הבניין בן שבע הקומות ברחוב סיגליות שבבירת העמק נגד היזמית שבנתה אותו, באוקטובר 2021, נטען שהוא נמסר עם ליקויים שעלות תיקונם מסתכמת בכ-360,000 שקל. בין יתר הליקויים שהוזכרו בתביעה: סימני חלודה במעקה הבטיחות שבחדר המדרגות וסימני רטיבות וקילוף צבע בתקרת הלובי ובתקרת חדר המדרגות.
עוד טען הוועד כי בניגוד למובטח לדיירים במפרט, שינתה היזמית את שיטת החיפוי החיצוני של הבניין מחיפוי אבן יוקרתי וססגוני לחיפוי טיח עלוב וזול. זאת, בעוד שהבניין התאום בפרויקט כן חופה בקיר אבן. לשיטת הוועד מדובר בהפרת חוזה המצדיקה פיצוי כספי.
מנגד טענה היזמית שהוועד הפריז בתביעתו, וכי הלכה למעשה עלות תיקון הליקויים מסתכמת בפחות מ-40,000 שקל. בעניין החיפוי טענה היזמית כי היא הייתה רשאית לסטות מהמוסכם, וכי עשתה זאת משיקולים מקצועיים ובאישור רשויות התכנון.
פגם אסתטי = ליקוי בנייה
השופטת ג'ובראן מורקוס אימצה את מסקנת מומחה בית המשפט לפיה עלות תיקון הליקויים עולה בהרבה על הסכום שבו נקבה היזמית. המומחה – ובעקבותיו השופטת – מצא שהבניין סבל מכשלים רבים וביניהם בעיית איטום בגג, פגמים באריחי הריצוף, רטיבות בלובי הכניסה ומספר קלקולים אסתטיים במספר אזורים. למען הסר ספק הבהירה השופטת כי גם פגם אסתטי יכול להיחשב כליקוי בנייה.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת היזמית לפיה חלק מליקויי הבנייה נגרמו בשל שימוש הדיירים בבניין. מטעם התביעה הוצגו מכתבים ששלחו הדיירים ליזמית בהם התלוננו על הליקויים וסירבו לקבל את הבניין כפי שהוא. השופטת הוסיפה בהקשר לכך שהיזמית לא הציגה פרוטוקול מסירה מסודר, ראיה שהייתה יכולה לחזק את גרסתה לפיה אינה אחראית לליקויים, אך המחדל פועל לחובתה.
בהמשך קבעה השופטת שהיזמית לא הייתה רשאית להחליף על דעת עצמה את חיפוי הבניין: "הסעיפים המאפשרים שינוי חד צדדי של המפרט על ידי הנתבעת ללא הסכמת הדיירים אינם יכולים לעמוד. חוק המכר הוא חוק קוגנטי, ולפי הוראות סעיף 7א, לא ניתן להתנות על הוראות סעיף כלשהו מהחוק אלא לטובת הקונה. לכן, הוראות החוק גוברות על הוראה בהסכם המכר הסותרת אותה".
השופטת ציינה אמנם שהחיפוי שבוצע בפועל לא מהווה ליקוי בנייה לכשעצמו, אך יש לזכור כי עלותו פחותה בהרבה מהחיפוי שהובטח לרוכשי הדירות. יתרה מכך, חלק מהדיירים החליטו לרכוש את דירתם בין היתר על סמך חיפוי האבן היוקרתי שהובטח להם.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהיזמית הפרה את הסכם המכר בכך שחרגה מהמפרט, ולפיכך עליה לפצות את ועד הבית ב-120,000 שקל. עוד נקבע שעבור יתר הליקויים תשלם היזמית לוועד 131,000 שקל נוספים.
היזמית אף חויבה לשאת בהוצאות ועד הבית ובשכ"ט עורך דין בסך כ-29,000 שקל.
- ב"כ ועד הבית: עו"ד דב הירש
- ב"כ היזמית: עו"ד אודליה נפתלי
עו"ד הראל לפידות
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין