בניית שכונה חדשה בקרבת ביתו של תושב נהריה מנעה ממנו את האפשרות להתחבר למערכת הביוב העירונית. בית המשפט קבע כי העירייה והוועדה המקומית הפרו את חובותיהן התברואתיות וגרמו ברשלנותן לנזקי הצפה.
בית משפט השלום בקריות חייב לאחרונה את עיריית נהריה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה לשלם כחצי מיליון שקל פיצויים לתושב העיר עקב נזקי הצפות שנגרמו לביתו משום שלא חובר לרשת הביוב העירונית. השופט ד"ר שלמה מיכאל ארדמן קבע כי אמנם מדובר בבית שנבנה ללא היתר אלא שחטאו של הבעלים אינו שולל את אחריות הרשויות לדאוג לאכיפת תנאי הניקוז והבנייה בעיר.
ב-1995 הוקמה בנהרייה שכונה שהגביהה את הרחוב הסמוך לביתו של תושב העיר, ויצרה הפרשי גבהים שמנעו ממנו את האפשרות להתחבר למערכת הביוב ומאז ועד לאחרונה הוא נאלץ להשתמש בבור ספיגה בחצר.
לאורך השנים סבל הבית מהצפות שונות ולפני כעשור העירייה והוועדה המקומית אף פיצו אותו בשל כך. אלא שלאורך השנים ההצפות הלכו וגברו והסבו נזקים משמעותיים ליסודות הבית, וב-2013 הוא הגיש נגד השתיים תביעה לפיצויים נזיקיים.
בעל הבית טען כי תכנון השכונה הסמוכה היה רשלני והדרך היחידה כיום לתקן את הנזקים שנגרמו לביתו היא באמצעות הריסתו ובנייתו מחדש.
אולם הנתבעות התנערו הנתבעות מאחריות וטענו כי התובע לא זכאי לדבר כיוון שביתו נבנה ללא היתר. מעבר לזה נטען כי התובע לא ביצע את הפעולות הדרושות כדי להתאים את הבית לצנרת המקומית.
עוד נטען כי כשהנתבעות שילמו בעבר פיצויים לפנים משורת הדין אשת התובע הוחתמה על כתב ויתור שמונע מהתובע את האפשרות לתבוע מהן פיצויים נוספים על נזקי הצפות.
אשם תורם
אך השופט ד"ר ארדמן ביטל את כתב הוויתור תוך שהזכיר כי כגופים ציבוריים הנתבעות לא רשאיות לשלול מתושביהן את זכות הגישה לערכאות ביחס לנזקים עתידיים. "קבלת גישת הנתבעות כמוה כקביעה כי רשות ציבורית יכולה להחתים את האזרחים הכפופים לה על מסמך ובו הינה פוטרת את עצמה מראש מחובותיה כלפיהם. התחייבות שכזו הינה בטלה", כתב בפסק הדין וקבע כי כתב הוויתור נוגד את תקנת הציבור.
לגופו של עניין השופט קבע כי התובע זכאי לפיצוי על הנזקים שנגרמו לביתו למרות היעדרו של היתר בנייה. השופט הבהיר כי חטאו של התובע לא מפחית מאחריות הנתבעות לאכוף את חוקי הביוב והניקוז וחוקי התכנון והבנייה.
נקבע כי פקודת העיריות מחייבת את העירייה לפקח על התקנת ביוב וניקוז תקינים שימנעו מטרדים ומפגעים בריאותיים. גם הוועדה המקומית, נקבע, מחויבת על פי חוק התכנון והבנייה לדאוג להכנת תוכניות מתאר שיבטיחו תנאי תברואה נאותים ואף לפעול כנגד בנייה ללא היתר.
הפרת חובות חוקיות אלה מצד הנתבעות, קבע השופט, יוצרת אחריות בנזיקין גם לפי עוולת הרשלנות וגם לפי עוולת הפרת חובה חקוקה.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט העריך את סכום הפיצויים שמגיעים לתובע בכ-800 אלף שקל אך השופט ארדמן הפחית מהם 40% אשם תורם בשל אי הוצאת היתר בנייה והימנעות התובע מהסדרת הבית קודם לכן. בסך הכל זכה התובע ב-500,752 שקל כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
מי שישלמו את הפיצוי בפועל הן חברות הביטוח "איילון" ו"הראל" (בהפחתת השתתפות עצמית), שאף חויבו בהוצאות של 20,000 שקל לנתבעות כיוון שלא הכירו בכיסוי הביטוחי.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ויקטור מנסור
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין